פש"ר 930-03-14 פרידמן נ' קרויז ואח'

1.לפניי בקשות למתן צו כינוס נכסים כנגד המשיבים (להלן: "הבקשה"), בהתאם לקבוע בסעיף 21 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). במסגרת זו מתבקש בית המשפט למנות את עו"ד איתן ארז ככונס נכסים זמני לנכסי החייבים (להלן: "הכונס הזמני").

2.בקשה זו למינוי כונס נכסים הוגשה במעמד צד אחד, ובשלב ראשון מונה הכונס ככונס זמני, זאת עד למתן החלטה סופית בבקשה.

3.כפי שנטען בבקשה, היה צורך מיידי למנות כונס נכסים זמני כדי למנוע אפשרות שהמשיבים יבריחו נכסים. עוד נטען, כי במידה שלא יינתן הצו המבוקש יסוכל ההליך כולו, היינו כינוס נכסי המשיבים, וזאת עקב חובות כבדים הרובצים עליהם, חלקם מכוח פסקי דין של בית המשפט, הכל כפי שיפורט להלן.

4.כנגד המשיב נטען, כי הוא חב למבקש שלמה פרידמן סכום נכבד, הנובע משטר חוב, בסך 371,000 יורו וסך נוסף של 50,000$. שטר החוב הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. החייב הגיש התנגדות לביצוע השטר, התנגדותו הפכה לכתב הגנה מטעמו ונקבע דיון לשמיעת ראיות בבית משפט השלום בירושלים. בבקשה שלפניי נטען, כי אין ספק שהחייבים הודו בהקלטה בדבר חובם הנ"ל למבקש, הכל כפי שפורט בתמליל ההקלטה שצורף לבקשה.

5.חוב נוסף כלפי המבקש פרידמן נובע משטר בסך של 616,800$ שהחייב ערב לשטר, שעה שעושה השטר נפטר. בבקשה ובתצהיר שצורף לה פורט הרקע ליצירת השטר, ממנו עולה שהחייב היה מעורב בנסיבות עריכת השטר ולמעשה יש לראותו כחייב לכל דבר.

6.עולה אפוא, כי מכוח השטרות האמורים מגיע חובו של החייב כלפי המבקש פרידמן לסכום העולה על 4 מיליון ₪.

7.עוד נטען בבקשה, כי קיים חשש ממשי להברחת נכסים ולהעדפת נושים, זאת מהסיבות הבאות:

• נושה נוסף הגיש תביעה כספית בסך של 39 מיליון ₪ כנגד המשיבים לבית המשפט (ת"א 55792-07-12). במסגרת תביעה זו מונה כונס נכסים על המלאי העסקי של החייבים, ובית המשפט העליון, במסגרת בר"ע, אישר החלטה זו של בית המשפט המחוזי. באותה החלטה קבע בית המשפט העליון, כי התנהגות המשיבים (החייבים) היא התנהגות פסולה, המתאפיינת בחוסר שיתוף פעולה ובהתחמקות מתמשכת, וכל סעד אחר לא יהא יעיל דיו. בית המשפט העליון שוכנע, כי במידה שלא יינתן הסעד המבוקש עלול מר אמיתי למצוא עצמו מול שוקת שבורה. עוד נקבע בהחלטת בית המשפט העליון, כי הובאו לפניו ראיות בדבר הברחת נכסים מצד המשיבים.

• גם לאחר שניתן צו הכינוס הזמני בבית המשפט המחוזי, התברר שהחייבים ממשיכים בהברחת נכסים, ובעקבות זאת הוגשה בקשה כנגד החייבת (בקשה מספר 5). במסגרת בקשה זו התבקש בית המשפט לאשר לכונס לפרוץ לכספות שבבית החייבים. לאחר שניתן צו הגיע הכונס לבית החייבים ושם נתקל בהתקהלות של מאה אנשים זועמים, שאיימו על הכונס ועל אנשיו שלא ייצאו חיים מהמקום, תוך שהם סופגים מטח אבנים ובקבוקי זכוכית ופריטים נוספים. אירוע זה, כך נטען על ידי הכונס, התרחש בניצוחו של המשיב, ורק לאחר חלוף זמן הצליחו הכונס ואנשיו להימלט מהמקום.