פש"ר 947-12-11 איבי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

מבוא

1.החייב, יליד 1974 גרוש ואב ל – 2 ילדים קטינים, שלאמם לא נישא, הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל ביום 9.11.2011.

ביום 13.3.2012 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו של החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 6,214,244 ₪ ל – 12 נושים.

בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 350 ₪ ולהגיש דוחות דו -חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

בצו הכינוס לא מונה מנהל מיוחד ונקבע מועד לדיון ביום 11.4.2013. במועד הדיון הסתבר שלא נערכה חקירה כנדרש על ידי ב"כ הכונר ובמועד זה מונתה עו"ד ענבל בית הלחמי כמנהלת מיוחדת. במועד הדיון הוגדל התשלום החודשי לסך 500 ₪ לחודש, בהסכמה, ונקבעו מועדים להגשת דוח מנהלת מיוחדת ותגובות לצורך מתן פסק דין בתיק זה.

2.ביום 1.7.2013 הוגשה חוות דעת מטעם המנהלת המיוחדת. עד מועד זה על פי האמור בדוח הוגשו נגד החייב 15 תביעות חוב בסך 3,942,628 ₪ מהם סך של 3,508 ₪ על ידי המוסד לביטוח לאומי.

ביום 8.9.2013 הוגשה חוות דעת ב"כ הכונ"ר.

3.בחוות דעת בעלי התפקיד הובעה התנגדות עזה לקבלת בקשת החייב ולהכרזתו פושט רגל. נטען כי מדובר בחייב אשר לא יצר חובות בתום לב, היה אדיש להווצרות חובותיו ולמצב נושיו. נטכן כי החייב סיבך אחרים בחובותיו והחתים בני משפחה על התחייבויות וערבויות גם לאחר שעסקיו קרסו ובכך יצר להם חובות. נטען כי החייב לא בחל במעשי מרמה, זיוף מסמכים וכיוצא באלה כדי לנסות לפרוע חובותיו ובכך יצר חובות נוספים. נטען כי החייב לא הצהיר הצהרות אמת בהליך ויצר חובות גם לאחר המועד בו הצהיר כי פסק מלנהל עסקים. עוד נטען כי החייב ברח לחו"ל והותיר אחריו שובל חובות. כן נטען כי מדובר בחייב אשר יצר חובות שלא בתום לב בגין אי תשלום דוחות, הן דוחות חניה והן קנסות תעבורה וכי לחייב חוב גדול למרכז לקנסות ואגרות ממנו ממילא לא יופטר החייב. נטען כי בשורת פסקי דין נסקרו מעשי החייב והובהר בהם כי החייב שהתמכר להימורים זייף מסמכים, ביצע עסקאות בלתי כשרות ויצר חובות נוספים גם לאחר שעסקיו קרסו.

עוד נטען כי עסקינן בחייב שממשיך ויוצר חובות בהליך משום שהוצאותיו המדווחות עולות על הכנסותיו. כן נטען כי החייב לא מגיש דוחות כנדרש מחייב בהליך ואינו מקיים חובותיו בהליך, ובעיקר מסתיר מידע רלוונטי. נטען כי אומנם החייב השתלב במעגל העבודה אם כי באופן חלקי ושכרו אינו תואם לכישוריו.

5.החייב בתגובתו מיום 1.9.2014 דחה טענות בעלי התפקיד בעניינו וטען כי הסתבכותו נובעת מכשלון עסקי של עסק לתיווך ממכר מכוניות משומשות אשר אותו נאלץ לסגור בשנת 2000.

החייב טען כי מאז שנת 2000 אינו מנהל עסקים ואינו יוצר חובות.

החייב טען כי עזב את הארץ בשנת 2003 בשל שברון לב עקב כשלון נשואיו ולא משום שנמלט מנושיו.

החייב טען כי הוא עשה מאמץ להגדיל הכנסותיו והוא אף איתר מקום עבודה נוסף, אציין כי עניין זה לא מצא ביטוי בדוחות הדו חודשיים שהגיש החייב במהלך ההליך בהם דיווח החייב על הכנסה חודשית של 3,000-4,500 ₪ (ברוב החודשים עמד השכר על סך של 3,000 ₪). החייב טען כי לא סיבך איש מבני משפחתו בחובות ואולם אישר שאביו נאלץ לפרוע חובותיו ונפטר בעודו שרוי בחובות בשל כך.

החייב טען שפסקי הדין שצוטטו בחוות דעת המנהלת המיוחדת ניתנו עת לא היה צד להליכים בהם ניתנו והאמור בהם אינו מדוייק. בתגובתו לא סתר החייב טענות המנהלת המיוחדת לעניין קיומם של חובות גדולים למרכז לגביית קנסות ואגרות, אי תשלום דוחות חנייה ואי הגשת דוחות כנדרש. עיון בדוחות שהגיש החייב מלמד כי אכן החייב מילא דוחות באופן מעורפל ולא הגיש קבלות כנדרש.