- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עמ"נ 2203-04-14 הדר ואח' נ' מנהל הארנונה עיריית ירושלים
|
עמ"נ בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
2203-04-14
7.7.2014 |
|
בפני השופט: דוד מינץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מערערים: 1. שושנה הדר 2. עמוס הדר עו"ד אריאל גיז |
משיב: מנהל הארנונה עיריית ירושלים אגף היועמ"ש של עיריית ירושלים עו"ד מיכל הרשקו-אברהם |
| פסק דין | |
ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית ירושלים (להלן: "הוועדה"), מיום 26.2.2014 במסגרתה נדחה ערר המערערים לחייבם בתשלום ארנונה ביחס לנכס לפי סיווגו כ"מחסן", לפי הוראות סעיף 3(ז) בנספח ג/3 ל"צו המיסים" של עיריית ירושלים (להלן: "הנספח" ו"הצו" בהתאמה).
הרקע לערעור והחלטת הוועדה
1.המערערים הינם המחזיקים בבית המצוי ברחוב ישראל זרחי 9 בירושלים. בקומה התחתונה של הבית המשמש דירת מגורים, קיימת יחידה ששטחה 49 מ"ר (להלן – "הנכס"). אין מחלוקת כי בנכס נמצאים רהיטים וחפצי בית שונים המונחים בו באופן המאפשר שימוש בהם, כמו גם מכשירי חשמל המחוברים לחשמל, תמונות התלויות על הקיר ועוד. לנכס ניתן להיכנס דרך דירת המגורים המצויה בקומה העליונה של הבית ויש לו גם כניסה נפרדת משלו.
2.במהלך השנים, הנכס חויב על ידי המשיב בתשלום ארנונה בגין השטח כולו של 49 מ"ר, בשל סיווגו כ"דירת מגורים". עם זאת, למשך מספר חודשים, במהלך השנים 2005 ו-2009, הוא חויב בתשלום ארנונה בגין 25 מ"ר בלבד, בשל סיווגו כ"מחסן ביתי". על החלטת המשיב לגבי חיוב הארנונה לשנת 2012 הוגש ערר לוועדה במסגרתה טענו המערערים כי מדובר במחסן המשמש לצורך אחסון חפצי הבית בלבד, ולאור העובדה שהעירייה סיווגה בעבר את הנכס כמחסן, ואף הסוקר מטעם המשיב שהיה בנכס ציין כי "אין שום שינוי בנכס ואין מקום לשינוי הסיווג כמגורים". הוועדה דחתה את הערר. הוועדה מצאה, גם מתוך עיון בתמונות הנכס שצולמו על ידי הסוקר, כי הוא מהווה חלק בלתי נפרד מדירת המגורים שמעליו, מכיוון שהגישה לנכס מתבצעת דרך דירת המגורים, והנכס מרוהט בחפצים המשמשים את המערערים באופן קבוע. לכן, אף אם הנכס אינו משמש באופן קבוע למגורים, המערערים יכולים להפוך אותו בכל רגע נתון לכזה או לחדר עבודה של אחד מבני הבית, שעה שלמשיב אין כל יכולת לעקוב באופן שוטף אחר השימושים השונים הנעשים בנכס.
טענות הצדדים
3.עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בפרשנות שיש לתת לסעיף 3(ז) לנספח ובעיקר בהגדרת "מחסן" המוגדר בנספח כ"מבנה לאחסון חפצי בית בבניין המשמש למגורים". לטענת המערערים, המילה "מבנה" אינה מחייבת כי ל"מחסן" לא תהא כל גישה לדירת המגורים, ואין בדלת המקשרת בין הנכס לדירה במקרה זה כדי לפגוע באופיו של הנכס כ"מחסן". לשיטתם, "מחסן" הוא מקום שמאחסנים בו חפצים שונים, ושבני הבית אינם נמצאים בו באופן קבוע, כאשר מאפיינים אלה מתקיימים בנכס שבענייננו. עוד הדגישו המערערים כי הצו מתייחס כאמור ל"מחסן (מבנה)... בבניין" ומכאן מתחזקת טענתם כי לא רק מבנה הנפרד מבניין עשוי להיכלל תחת הגדרת "מחסן". כמו כן, אין ברהיטים המאוחסנים בנכס כדי לקבוע כי מדובר בנכס שהוא "דירת מגורים", ולא ב"מחסן". זאת, גם אם תאמר – כדברי הוועדה - כי מדובר ב"נכס המרוהט בחפצים". תנא דמסייע לעמדתם, המערערים מצאו בכך שהמשיב עצמו סיווג את הנכס כ"מחסן" ובמהלך השנים 2005 ו-2009 אף נתנו לנכס מספר שומה משלו בשונה מדירת המגורים של המערערים. בכל מקרה, לשיטת המערערים המבחן הקובע להגדרת מבנה כמחסן ולא כמקום מגורים הוא השימוש הנעשה בו בפועל ועל פי דוחות הביקורים שהתקיימו בנכס מטעם המשיב, עלה שהנכס משמש בפועל כמחסן.
4.מנגד, טען המשיב כי "מבנה (מחסן)" לפי הצו, משמעותו מבנה נפרד, ולא יחידה שהיא למעשה חלק מדירת המגורים כפי שקבעה הוועדה, וכי הכניסה המקשרת בין הנכס לדירת המגורים שמעליו, מעידה במקרה זה כי הנכס אינו מבנה העומד בפני עצמו. עוד טען המשיב, כי על הנכס המוגדר כמחסן לשמש ל"אחסון חפצי בית" בלבד, בעוד שלמעשה, בנכס נעשה שימוש בחפצי הבית לצורך מגורים. המשיב הדגיש כי הוועדה קבעה שהנכס "מרוהט בחפצי בית", ואינו משמש עוד לאחסונם בלבד של חפצים אלה. לטענתו, אפוא, מדובר בנכס המהווה חלק מדירת מגורים לכל דבר ועניין, גם אם השימוש למגורים בו אינו קבוע. הנכס נחזה כדירת מגורים, בין היתר בכך שהוא מצויד היטב בריהוט למגורים. הוא כולל שירותים, אמבטיה וחדר שינה, חפצי חשמל מחוברים לחשמל, כלי מטבח המונחים על דלפק המטבח ועוד. גם אם לא מתגוררים בנכס באופן קבוע, ונעשה בנכס שימוש אך מדי פעם למגורים, די בכך כדי שהנכס יחוייב בתשלום ארנונה כ"מגורים", שכן לא מצופה מהמשיב לעקוב אחר השינויים התדירים המתבצעים בנכסים ברחבי העיר. באשר לטענת המערערים כי המשיב עצמו סיווג את הנכס כ"מחסן" בתקופות שונות, טען המשיב כי מדובר בסיווג שנעשה בטעות, ועובדה היא שהמערערים עצמם אינם טוענים כנגד אותן שנים ארוכות, בהן חויב הנכס בסיווג "מגורים".
דיון והכרעה
5.סעיף 3(ז) לנספח, קובע כך:
"מבנה (מחסן) לאחסון חפצי בית בבניין המשמש למגורים, יחוייב בארנונה כללית ב-50% משטחו של המחסן ויכלל בשטח היחידה.
מחסן בבניין מגורים בלבד, המשמש לצורך אחסון חפצי בית בלבד, יחוייב בארנונה כללית במחצית שטחו בלבד ולפי תעריפי ארנונה למגורים בהתאמה לאזור ולסוג הבניין בו נמצא המחסן".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
