פל"א 279-05-13 מדינת ישראל נ' רדיע

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי ונהיגה ללא רישיון רכב תקף, בניגוד לסעיף 2 לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 9.4.13, בסמוך לשעה 17:20, נהג הנאשם ברכב, ברחוב אופנהיימר בתל אביב, על אף היותו פסול מנהיגה על ידי בית משפט ועל אף העובדה כי הודע לו בדבר פסק הדין, שניתן בהעדר ובדבר היותו פסול מנהיגה והוא הגיש בקשה לביטול פסק הדין. בנסיבות אלה, נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח המכסה נהיגתו וכן, נהג ללא רישיון רכב תקף, שפג תוקף מחודש נובמבר 2012.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי לא הוא נהג ברכב, אלא חברו, גיסאן מסראווה.

פרשת התביעה

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

עדת תביעה מס' 1 – באום דורית, לשעבר חוקרת במשטרת ישראל, מטעמה הוגשו הודעת הנאשם, שסומנה ת/2-ת/3 ומזכר, שסומן ת/4.

עד תביעה מספר 2 – רס"ר גל גבריאל, מטעמו הוגש מזכר, שסומן ת/5.

עדת תביעה מספר 3 – מתנדבת זיוה אבנרי, מטעמה הוגש מזכר, שסומן ת/6.

עד תביעה מספר 4 – מפקח מלכי יצחק (להלן – יצחק), מטעמו הוגשו דו"ח פעולה, שסומן ת/7 ודו"ח מעצר, שסומן ת/8.

עד תביעה מספר 5 – רס"מ בועז מור, מטעמו הוגשו הודעת נאשם, שסומנה ת/9, מזכר מיום 10.4.13, שסומן ת/10 ומזכר מיום 11.4.13, שסומן ת/11.

עדת תביעה מספר 6 – רס"ר לורטה סבגי

כמוכן, הוגש בהסכמה עותק מתיק 4693-12-12, בימ"ש לתעבורה במחוז מרכז, שסומן ת/1.

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, העדויות שנשמעו מטעמה והראיות שהוגשו:

ביום 9.4.13, בסמוך לשעה 17:20, נהג יצחק בניידת משטרה בתל אביב, ברחוב הרב אשי, מכיוון מזרח לכיוון מערב והבחין ברכב מזדה, מספר 4319923, נוסע מולו, כאשר ברכב הנהג בלבד, בעל חזות של בן מיעוטים. יצחק ביצע בדיקה במסוף המשטרתי, מצא כי הרכב רשום על שמו של פסול מנהיגה, ביצע פנית פרסה והחל בנסיעה אחרי הרכב האמור, תוך שמירה על קשר עין רצוף עם הרכב, כאשר הוא נוסע אחריו במרחק של 7-8 מטרים. בעדותו בבית המשפט, הוסיף העד כי האזור בו נסע, הנו "מועד לפריצות" ועובדה זו היוותה סיבה נוספת לכך שנסע אחרי רכב הנאשם. לאחר שהנאשם פנה לרחוב אופנהיימר 16 ונעצר, ניגש אליו יצחק וביקש ממנו מסמכים מזהים. הנאשם הציג מסמך מזהה ומבדיקה שערך יצחק, עלה כי הוא אכן, נוהג בזמן פסילה ביודעין ויצחק הונחה על ידי יחידת הבוחנים, להביאו לאת"ן ת"א, לצורך חקירה.

בשלב זה, הודיע יצחק לנאשם כי הוא עצור לצרכי חקירה והנאשם פנה אליו בבקשה שיוותר לו וניסה לשדל את יצחק לשוחח בטלפון עם שוטר מתחנת טייבה, בשם גולן.

יצחק העיד כי הוא זוכר את הנאשם, כיוון שזה שיקר לו במצח נחושה וניסה לעשות מניפולציות עליו ועל השוטרים הנוספים שהגיעו למקום.

בחקירתו הנגדית, נשאל יצחק מדוע לא ציין ב-ת/7, כי מדובר באזור "מועד לפריצות" והשיב כי לא רשם זאת. העד נשאל אם עצר את הרכב, כיוון שהנהג נראה לו בן מיעוטים והשיב כי הרכב נראה לו חשוד, מבדיקה במסוף עלה כי הוא פסול מנהיגה ולכן, הורה לו לעצור ואת תיאור הנהג ופרטי לבושו, ציין על מנת למנוע טעות בזיהוי. העד טען כי הוא בודק כל רכב שעובר לידו ועמד על כך שהיה בקשר עין עם הרכב כל העת, גם במהלך ביצוע פניית הפרסה. העד נשאל שוב על סדר פעולותיו והשיב כי את הבדיקה במסוף המשטרתי, עשה במהלך פניית הפרסה וכאשר נטען בפניו כי הוא סותר את עצמו, השיב כי הוא מסוג ל לעשות כמה דברים במקביל. לגרסת העד, אחרי ביצע פניית פרסה, נסע אחרי הנאשם מרחק קצר של 50-100 מטרים בלבד, בפרק זמן קצר מאוד.