תת"ע 96-12-11 מדינת ישראל נ' הקון

עם סיום פרשת התביעה העלה הנאשם טענה כי אין להשיב לאשמה, וזאת על סמך סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן-חוק סדר הדין הפלילי).

הנאשם הועמד לדין בגין אירוע מיום 4.11.11, שעה 02:00 בלילה, בו נטען כי היה שיכור וזאת עקב סירובו למסור דגימת נשיפה, עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-פקודת התעבורה), בקשר עם סעיפים 64ד(א) ו- 64ב' לפקודת התעבורה.

בדיון האחרון מיום 25.5.15, הוגשו באמצעות עובד מעבדת מכשור ואכיפה שתי תעודות של בלוני הכיול. תעודת הבלון אשר באמצעותו בוצעה הביקורת התקופתית של מכשיר הינשוף על ידי מעבדת מכשור ואכיפה, הופקה ביום 11.6.11. בכותרתה של התעודה מצוי הכיתוב Spantech Products limited (להלן-ספנטק). כמו כן, נרשמו על גבי התעודה פרטיה של חברת ספנטק, לרבות כתובתה ומספרי הטלפון והפקס שלה. תעודת הבלון שבאמצעותו בוצעה בדיקת האימות היומית הונפקה ביום 6.9.10, ואף עליה רשומים שמה ופרטיה של חברת ספנטק, כפי שהובהר לעיל.

בא כוח הנאשם טען כי תעודות הבלון מזויפות שכן הן נחזות כמי שהונפקו על ידי חברת ספנטק. לטענתו, מסמכי הבלון אינם אותנטיים אלא מזויפים, וזאת ללא קשר לשאלה אם מסמכים אלה הם בגדר רשומה מוסדית, כמשמעות מונח זה בסעיפים 35-36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. לאימות טענתו הוגש פסק הדין שניתן ב- תת"ע 1421-10-12 (תע' –פתח תקווה) מדינת ישראל נ' אברמוב רומן (להלן- פסק דין אברמוב) וכן מכתב מיום 16.2.11 מטעם כריס סטריט, מנכ"ל חברתScientific and Technical Gases Ltd (להלן- חברת אס. טי. ג'י), אשר סומן נ/1. כותרת המכתב היא: הסכם בין חברת ספנטק לבין חברת אס. טי ג'י, לרכישת הזכויות ושם המותג לצורך השימוש בהן בישראל.

במכתב מפורט כי עד חודש יוני 2007 חברת ספנטק סיפקה את בלוני הגז מתוצרתה לחברת עמוס גזית בישראל, עבור משטרת ישראל. בחודש יוני 2007, חברת ספנטק מכרה לחברת אס.טי.ג' את שם המותג "ספנטק", לצורך השיווק בישראל בלבד, וכן הועברה לה האחריות למתן תמיכה טכנית ושיווקית לחברת עמוס גזית. החל מחודש אוגוסט 2009, כל בלוני הגז שסופקו לחברת עמוס גזית על ידי חברת אס. טי. ג'י, סופקו תחת שם המותג "ספנטק", ויוצרו על ידי חברת אס. טי. ג'י, במפעלה באנגליה.

התביעה טענה כי יש לדחות את הבקשה, זאת היות ובמהלך המשפט הוצגו די ראיות לכאורה שיש בהם כדי לחייב את הנאשם להשיב לאשמה. התביעה הסתמכה אף היא על האמור במכתב נ/1, וזאת על מנת להסביר את הקשר שבין שתי החברות, והשימוש שנעשה במותג "ספנטק".

דיון והכרעה:

1. הנאשם הואשם בתיק זה בעבירה של נהיגה בשכרות, וזאת מכוח סירובו למסור דגימת אויר נשוף. במסגרת ההליך המשפטי הוצגו שני פלטי נשיפה המשקפים את הבדיקה שנערכה לנאשם. הפלט הראשון הוא מהשעה 03:22, והפלט הנוסף הוא מהשעה 03:38. סך הכול נשף הנאשם 6 נשיפות, אשר כולן נפסלו. חמש מתוכן נפסלו עקב נפח נשיפה לא מספיק. לפיכך, באף לא אחת מהנשיפות התקבלה תוצאה, והמכשיר לא ביצע מדידה של ריכוז האלכוהול בגופו של הנאשם. בין הצדדים נטושה מחלוקת אם הנאשם הכשיל במתכוון את בדיקת הנשיפה (כגרסת התביעה), או שהנאשם הוא חולה אסטמה, אשר סבל בעת האירוע מהתקף ברונכיטיס, ולכן לא הצליח לנשוף כמות מספיקה של אויר (כגרסת ההגנה).

ההגנה חלקה אמנם על תקינותו של מכשיר הינשוף, אך בסופו של יום בא כוח הנאשם נמנע מחקירתו הנגדית של עובד מעבדת מכשור ואכיפה, ומשכך אין בפני בית המשפט כל בסיס ראייתי על פיו ניתן להסיק כי העובדה שלא התקבלה מדידה תקינה באף לא אחת מהנשיפות שנשף הנאשם, נובעת מכשל טכני כלשהו במכשיר הינשוף הספציפי, וטענה מסוג זה אף לא הועלתה על ידי בא כוח הנאשם.

ב- עפ 38/10 אמין אל פקיר נ' מדינת ישראל, הואשם הנאשם בנהיגה בשכרות מכוח סירוב. כבוד השופט ויטלסון סרב לבקשה לזימון עדי הגנה לצורך "תקיפה עקיפה" של השימוש במכשיר ה"ינשוף" המשמש לבדיקת שכרות, מהטעם שעדים אלה אינם רלוונטיים לבירור אשמתו של הנאשם. כבוד הנשיאה ביניש (כתוארה אז), דחתה את הבקשה לפסילתו בציינה כדלקמן: "מן האמור בהחלטות בית המשפט קמא בבקשת הפסלות ובבקשה לזימון עדים עולה, כי החלטותיו האמורות של בית המשפט נובעות מעמדתו, לפיה אין מקום לטענותיו של המערער בדבר עצם השימוש במכשיר ה"ינשוף" במסגרת ההליך שבפניו, שבו השאלה הנבחנת היא האם סירב המערער לבצע את הבדיקה לפי דרישת השוטרים."