ת"צ 466-09-14 קטהפנג ואח' נ' נתיב 2 בע"מ ואח'

לפני בקשת המשיבה 3 (להלן: "המשיבה") לחייב את המבקשת 3 (להלן: "המבקשת") להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבה כתנאי לבירור הבקשה להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית שהגישה המבקשת כנגד המשיבה (להלן: "הבקשה").

המבקשים 1-3, עובדים זרים המועסקים בליווי רפואי וסיעודי של נכי צה"ל ומשרד הביטחון, הגישו בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבות 1-3, שהינן חברות כוח אדם המספקות, בין השאר, שירותי ליווי וסיעוד רפואי לנכי צה"ל ומערכת הביטחון גם באמצעות עובדים זרים.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה, בתשובה לתגובה וביתר המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאתי כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט טעמיי.

טענות הצדדים

עיקר טענות המשיבה הינן בתמצית, כדלקמן:

• המבקשת, נושאת דרכון רומני, הועסקה ע"י המשיבה במתן ליווי ועזרה סיעודית לנכה צה"ל במשך כ 12 חודשים, עד שהסתיימה העסקה נוכח התפטרות המבקשת.

  • בסמוך לאחר התפטרותה עזבה המבקשת את הארץ ושבה למולדתה, רומניה. כיום מתגוררת המבקשת מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל.

  • בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה ניתן לחייב עובד זר בהפקדת ערובה להוצאות במקרה בו על פניו הוכיח הנתבע כי ייגרם לו נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה או במקרה בו התביעה מופרכת על פניה. בעניינו מתקיימות שתי החלופות:

    1. משמדובר בתובענה ייצוגית החושפת את המשיבה לסיכון כלכלי בהיקף של מיליוני שקלים, ניהול ההליך לבדו כרוך בהוצאות משפט בסכומים גבוהים ביותר. נוכח ההוצאות הגבוהות סביר כי יהיה קשה ביותר לגבותן מהמבקשת ככל שתידחה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.