ת"פ 792-06-13 מדינת ישראל נ' חצבאני ואח'

הנאשם 1 ג'ורג' בן חליל מיכאל חצבאני הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום, לפיהן הכין בתחום שמורת טבע הבניאס מלכודת כלוב מברזל המיועדת לציד דרבנים והניח אותה בשטח פתוח במטע זיתים אותו חכר, וזאת במטרה לצוד דרבנים. על-פי הודאתו זו הורשע ביום 13.1.2015 בעבירות המיוחסות לו: ציד חיית בר מוגנת וציד ללא רשיון ציד לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955; ציד בשיטות אסורות במלכודות בניגוד לסעיפים 5(6) ו-14(א) לחוק, ופגיעה בשמורת טבע בניגוד לסעיפים 30(ד) ו-57(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ה-1998. העונש המוסכם בהסדר הטיעון הוא קנס בסך 4000 ₪ וחתימה על התחייבות בסכום שייקבע בידי בית המשפט.

סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין. על רקע הבנייה זו יוחלט האם לקבל את הסדר הטיעון. מטבעו של הסדר טיעון מלא ללא טיעונים לעונש, אין בפני בית המשפט נתונים בענין חלק מהשיקולים הנשקלים במסגרת תיקון 113.

1.מתחם העונש ההולם

א.הערך החברתי הנפגע

החוק להגנת חיית הבר

חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן – "החוק") נועד, בין היתר, להגן על חיות הבר מפני פגיעה באוכלוסיותיהן, כגון ציד בלתי חוקי, הרעלות של חיות בר, פגיעה במגוון המינים, שחרור המינים לטבע, החדרת מינים זרים ועוד, כן נועד החוק למנוע דלדולה או פגיעתה של אוכלוסיה זו על ידי בני אנוש ולאפשר רבייתה באין מפריע או פוגע.

ראו ע"פ (מרכז) 45128-12-10 באזלאמיט נ' מדינת ישראל (15.5.2011):

"תכלית החקיקה מובילה אף היא למסקנה כי יש לפרש את לשון הסעיף [המגדיר צידה, סעיף 1 לחוק] באופן רחב מאחר וקיים צורך אמיתי בהגנה על אוכלוסיית חיות הבר בישראל , אשר נתונה בסכנת הכחדה. תופעת הציד הבלתי חוקי מהווה סכנה ממשית להתפתחותה הטבעית של אוכלוסיית חיות וציפורי הבר בישראל, הציד פוגע באיזון בטבע ויש אף בכך כדי להזיק לציבור בכללותו".

חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה