ת"ק 753-02-15 מועלם נ' חזן ואח'

1.בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבה בשל רשלנות נטענת של הנתבע 1 בעת נסיעה לאחור עם מונית בה נהג.

2.לטענת התובעת עת פנתה שמאלה מרח' השפלה לרח' התנופה בפ"ת, לאחר שכבר כמעט השלימה את הפנייה, לפתע חשה מכה ברכב בצד שמאל. לטענתה בדיעבד הסתבר כי הנתבע שנסע בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתה חזר בנסיעה לאחור וגרם לנזקיה.

3.מנגד, טען הנתבע כי עצר בסמוך לאי התנועה הבנוי בין הנתיבים – וזאת בנתיב השמאלי, והתובעת שפנתה שמאלה שפשפה את הפינה שמאלית אחורית של רכבו וגרמה לנזקיה ומכאן אחריותה לתאונה.

4.בפניי העידו התובעת והנתבע.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

5.אופי המכה בכנף אחורית שמאלית ברכב התובעת, כפי שעולה מהתמונות שהוצגו, הוא מסוג מכת מעיכה ואינו נראה כנזק מסוג שפשוף. בנסיבות אלה אופי המכה תואם לגירסתה של התובעת כי הנתבע שנהג במונית חזר מסיבה כלשהי בנסיעה לאחור מבלי לשים לב להימצאותה מאחוריו, מאשר לגירסת הנתבע כי מדובר בשפשוף של התובע ברכבו תוך כדי פנייה.

6.עוד יש לשלול גירסת הנתבע מן הטעם שלו היתה מתקבלת גירסתו שעצר בנתיב השמאלי לפני מעבר החצייה, גם אם היתה התובעת מבצעת פנייה שמאלה על-פי סימני הקשת המשורטטים על הכביש, לא היתה אמורה לפגוע ברכבו ובוודאי שלא דווקא עם חלקה האחורי. ויודגש, ברכבה של התובעת אין סימני שפשוף לכל אורך דופן שמאל.

לאור כל האמור אני מקבל את גירסת התובעת כסבירה יותר בנסיבות העניין וקובע אחריות של הנתבע לקרות התאונה.

7.לעניין גובה הנזק, בהתאם לתמונות שהציג הנתבע ממועד הארוע (נ/1) לא נראה שבר בפנס אחורי. מכאן שאין מקום לפצות את התובעת על נזק זה.