ת"ק 237-03-15 עמבר ואח' נ' רהיטי בית המעצבים בע"מ

בפני בקשת המבקשת לביטול פסק דין שניתן, בהעדר הגנה, בידי בית משפט זה ביום 12.05.2015, במסגרתו חויבה המבקשת במלוא סכום התביעה, על סך 33,250 ₪, וכן בהוצאות התובעים בסכום של 500 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי כתב התביעה, ההזמנה לדיון וההזמנה לדין נמסרו למבקשת באמצעות דואר ישראל ביום 29.03.2015 (כך גם על פי אישור המסירה סרוק המצוי בתיק בית המשפט).

בהתאם להוראת תקנה 4 (ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, היה על המבקשת להגיש כתב הגנה תוך 15 ימים, ואולם כתב ההגנה התקבל לתיק רק ביום 20.05.2015.

אין נפקות לטענת המבקשת, כי את כתב ההגנה ביקשה תחילה להגיש באמצעות פקס, ורק לאחר שנודע כי הדבר בלתי אפשרי – שלחה את כתב ההגנה בדואר רשום, שהתקבל בבית המשפט כאמור ביום 20.05.2015.

המבקשת מוסיפה וטוענת, והמשיבים אינם מכחישים ואף מאשרים זאת, כי ניהלו כל העת משא מתן לפשרה, ותוך שהמבקשת שולחת מפעם לפעם נציגים לבית המבקשים, ותוך ניסיון להביא את הסוגיה לפתרון בדרכי נועם ושלום. עוד טוענת המבקשת, כי לבסוף, כאשר הבינה כי מאמצי הפיוס לא יצלחו – ביקשה להגיש את כתב ההגנה באופן המתואר מעלה.

איני רואה לנכון להתייחס לשאר טענות הצדדים, לרבות טענות גידוף האחד כלפי השני, שכן הגעתי למסקנה כי די בטענת ניהול המשא ומתן, וההגנה הלכאורית של המבקשת כנגד התביעה דנן על מנת לקבל את הבקשה.

יפה עשו הצדדים שניהלו משה ומתן וניסיונות לסיום ההליך, אך אין בכך כשלעצמו כדי לדחות מועדים שנקבעו בדין (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (2013), בעמוד 399), והיה ראוי כי תוגש בקשה מתאימה להארכת מועדים, בין אם בהסכמת הצדדים ובין אם בלא הסכמה כזו.

ואולם, הגשת בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה כל עוד מנהלים הצדדים הליכי משא ומתן, בייחוד בסדרי הדין על פיהם מתנהל בית משפט לתביעות קטנות, אכן עשויה לסתור את חובת תום הלב החלה על הצדדים בניהול הליך משפטי.

זאת ועוד, כעולה מכתב ההגנה שהתקבל באיחור לתיק בית המשפט, וכן מהבקשה לביטול פסק הדין שצורף לה תצהיר – הרי שלמבקשת טענות הגנה טובות, וראוי כי בית המשפט ייתן למבקשת את יומה וישמע את התיק לגופו על פני סגירת דלות בית המשפט אך מפאת האיחור שבהגשת כתב ההגנה – אף אם מדובר על איחור ניכר.