ת"פ 553-06-14 מדינת ישראל נ' אגבאריה ואח'

העבירות בהן הורשעו הנאשמים

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן ובעבירה של החזקת נשק ותחמושת לפי סעיפים 144(א) רישא + 144(א) סיפא + 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, בתאריך 23.5.14 בשעה 23:45, נסעו הנאשמים יחד ברכב מסוג טנדר איסוזו לבן מכיוון כפר משרפה לכיוון אום אל פחם. בעת נסיעתם החזיק הנאשם 1 אקדח מסוג קארין ושתי מחסניות והנאשם 2 החזיק אקדח מסוג יריחו ומחסנית. הנאשמים החזיקו יחד אקדחים ותחמושת בלא רשות על פי דין להחזקתם.

ראיות לעונש:

הנאשם 1 הביא כעד מטעמו את המעסיק במקום העבודה אשר תיאר את חריצותו ומסירותו של הנאשם לעבודה והאמון שנותנים בו הן המעסיק והן מקבלי השרות.

הנאשם 2 הגיש לבית המשפט חוות דעת של קצין מבחן לשעבר אשר בחן את הנאשם 2 והגיש חוות דעת שעניינה בסיכויי שיקום ובהמלצות לעניין ענישה.

אתייחס בהמשך לעדויות ולחוות הדעת.

הטיעון לעונש

ב"כ המאשימה ציינה כי לנאשמים אין עבר פלילי והם הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן. נטען כי מדובר בשני כלי נשק שהוחזקו כל אחד על ידי אחד מהנאשמים ומחסניות, בשעת לילה מאוחרת, כאשר הרקע לאירוע הזה לא ברור. נטען כי גם בחוות הדעת הפרטית שהוגשה בנוגע לנאשם 2 אין התייחסות לרקע להחזקת הנשק, למרות שנטען כי מדובר באדם נורמטיבי. עוד נטען כי גם לגבי הנאשם 1 עד האופי לא הבהיר את הרקע למעשים וסיפר שהיה בתדהמה. נטען כי לעובדה שהרקע למעשים לוט בערפל יש משמעות אמיתית כאשר מתייחסים לנסיבות, לחומרת האירוע ולעונש שיש להטיל. כן נטען כי בעבירות נשק, לאור מסוכנותן וממדי התופעה, יש להכביד בעונשי מאסר בפועל, גם בנסיבות של נאשמים בעלי רקע נורמטיבי.

ב"כ המאשימה סבורה שמתחם העונש ההולם נע במקרה זה בין שנה ל-3 שנות מאסר בפועל, זאת תוך התחשבות בכך שמדובר בשני נאשמים שנמצאו בשעה מאוחרת עם נשקים ותחמושת ברשותם. נטען כי למרות שאין קורבן קונקרטי, יש להגן על הציבור ועל הערכים המוגנים ובראש ובראשונה על הגמול כפי שנדרש בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין. ב"כ המאשימה מבקשת להטיל על הנאשמים מאסר בפועל, בתוך מתחם הענישה שצוין, וכן מאסר על תנאי מרתיע וקנס.