עת"מ 134-07-14 בירמן ואח' נ' ועדת ערר מחוזית מחוז חיפה ואח'

הרקע לעתירה:

העותרים הגישו עתירתם נגד החלטת יו"ר ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה של מחוז חיפה (להלן: "ועדת הערר"), אשר ניתנה במסגרת בקשת המשיבים 2 - 7 למתן הבהרה, ביום 10.7.12 בתיק ערר 352/11. במסגרת תיק ערר 352/11 נדונו היתרי הבנייה לבניין שנבנה מחדש לפי הוראות תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים תמ"א 38 (להלן: "התמ"א"), ברח' התשבי 33 בחיפה, ובמסגרתו העותרים, שמתגוררים בבניין הסמוך, היו בין העוררים שהתנגדו לבנייה המבוקשת ובעיקר לתוספת הזכויות אותה ביקשו המשיבים לקבל. יצוין כי המשיבים 8 – 9 היו בין העוררים, ביחד עם העותרים כאן, במסגרת תיק ערר 352/11.

ביום 19.9.11 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (להלן: "הוועדה המקומית") את בקשת המשיבים לנצל את יתרת הזכויות הקיימות למגרש שעליו היה בנוי הבניין ברח' תשבי 33 חיפה, להוסיף לכך את מלוא הזכויות שניתן להעניק בהתאם להוראות התמ"א, וכן את ההקלה המותרת לפי תקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתוכנית), התשס"ב – 2002, בשיעור של 6%. משמעות החלטת הוועדה המקומית בפועל הייתה הפיכתו של המבנה בן שתי הקומות וארבע יחידות הדיור שהיה קיים ברח' התשבי 33 למבנה בן ארבע קומות על גבי קומת שירות חלקית ובו שמונה יחידות דיור. נגד החלטה זו הגישו העותרים, אשר מתגוררים במבנה סמוך, וכן תושבי בתים סמוכים נוספים, ערר לוועדת הערר עוד ביום 24.10.11. ועדת הערר קיימה דיון בנוכחות הצדדים לערר ובסופו הוחלט כי ועדת הערר תצא לערוך סיור בשטח, על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי ממידת הפגיעה הצפויה, על פי הנטען, בעותרים כאן ובעוררים נוספים, ככל שתאושר הבקשה הנ"ל להיתר בניה.

במסגרת החלטת ועדת הערר מיום 29.3.12 נקבע, בין היתר, כי בבניין שנבנה מחדש בהתאם לתמ"א, צורת הממ"דים תשונה כך שאלו לא יחרגו לקו הבניין הצדדי (דהיינו, הממ"ד לא יחרוג מפינות הבניין הקיים) אלא רק לאחורי, וגם בליטה זו תצומצם ל- בלבד. השטח יהיה 9 מ"ר נטו והם יבנו בשני מגדלים, כאשר חלונות הממ"דים יופנו זה כלפי זה (להלן: "ההחלטה המקורית"). החלטה זו ניתנה לאחר שנשמעו כל הצדדים הנוגעים לעניין, כולל העותרים כאן, שהינם דיירי בניין סמוך לבניין שנבנה מחדש. ההחלטה התחשבה בזכויות העותרים והעוררים הנוספים שם, אשר בניית הבניין מחדש משפיעה על דירותיהם הסמוכות לבניין שנבנה מחדש.

בפועל, נבנו הממ"דים כאשר החלונות אינם פונים זה אל זה, אלא לכיוון חדרי השינה של דיירי הבניין הסמוך. לכן פנו העותרים לברר כיצד זה נבנו חלונות הממ"דים לכיוון חדרי השינה שלהם. על פי התשובה שניתנה להם, ביום 30.6.12 הגיש ב"כ בעלי הזכויות בבניין שנבנה מחדש בקשה להבהרה לוועדת הערר, במסגרתה נשאלה ועדת הערר האם נוכח העובדה כי המבנה איננו עוד חורג מקו הבניין והממ"דים ייבנו אף בנסיגה מקו הבניין, ניתן להשיג היתר שבו החלונות בממ"דים יופנו לצידי הבניין. יו"ר ועדת הערר קבע בהחלטה מיום 10.7.12, בהמשך לשאלות ההבהרה שהועברו על ידי הוועדה המקומית ובעלי הזכויות בבניין שנבנה מחדש, כי חלונות הממ"דים יכולים להיות מופנים הצידה, כל עוד אין חריגה לקו הבניין הצדדי.

ב"כ העותרים פנה בשנת 2014 אל ועדת הערר בבקשה לשנות את ההחלטה שניתנה ביום 10.7.12 במסגרת הבקשה להבהרה, אך נענה כי מאחר שמדובר בהחלטה מיום 10.7.12 לא ניתן להיזקק לה שוב. מכאן העתירה שבנדון.

טענות הצדדים:

העותרים טוענים כי ועדת הערר, שדנה בנושא היתרי הבנייה, קבעה בהחלטה המקורית כי החלונות של הממ"דים יופנו זה כלפי זה, זאת בהישען, בין היתר, על טענות הדיירים בבניינים הסמוכים בדבר הפניית חלונות הממ"דים אל מול חלונותיהם כאשר המרחק הפיסי בין החלונות קטן ויש בו פגיעה משמעותית ברווחתם. על כן, נטען כי אם מבקשת ועדת הערר להפוך את ההחלטה האמורה על פיה, היה עליה לקבל את ההחלטה בדרך המקובלת בה ישמעו את דבריהם של הדיירים השכנים.

לטענת העותרים, בקשת ההבהרה של דיירי התשבי 33 יש בה טעם לפגם שכן זו בקשה לשינוי מוחלט של ההחלטה המקורית והפיכתה על פיה. נטען כי לא התקיים כל דיון בוועדת הערר בעניין השינוי שהתבקש תחת הכותרת "בקשת הבהרה" וזאת בניגוד להוראות הדין והפסיקה. נטען כי מתן החלטה באופן שנוגד את מתן ההיתר שהתקבל בהליך תקין, בדרך של מתן הבהרה, הינו הליך של שינוי החלטה מנהלית. שינוי החלטה צריך להתקבל במסגרת הליך מלא שבו ניתנת האפשרות לצדדים להביע את התנגדותם. בנוסף נטען כי הן דיירי התשבי 33 או ב"כ והן נציגי ועדת הערר לא עמדו בחובת מסירת המידע הנוגעת לאותה הבהרה ומן הראוי היה ליידע את הצדדים בהליך שהתקיים.