מדינת ישראל נ' מזרחי

כתב האישום ומהלך הדיון

הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב ברח' אשר ברש בכפר סבא, התקרב לצומת עם רח' בן יהודה ובו מעבר חציה להולכי רגל המסומן על הכביש, ופגע בהולכת רגל אשר חצתה את מעבר החציה. כתוצאה מהפגיעה נחבלה הולכת הרגל בחבלה של ממש.

בפני בית המשפט העידו עדי התביעה והנאשם. לבית המשפט הוגשו תרשומות עדי התביעה, הודעת הנאשם, מסמכים רפואיים ותמונות ממקום האירוע.

הצדדים סיכמו בעל פה: התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם, בין היתר, על פי הודעתו ולפיה לא הסתכל לצד ימין, הכיוון ממנו הגיעה הולכת הרגל. הסנגור ביקש לזכות את הנאשם. הסנגור הפנה את בית המשפט להבדלים בגירסאות הולכת הרגל באשר לאופן ומהירות חציית הכביש. הסנגור מציין כי, בניגוד לגירסת הולכת הרגל, הנאשם עצר רכבו על מעבר החציה עוד בטרם הגיעה הולכת הרגל למקום, עצר במקום זה למשך 20 שניות עד 2 דקות, נתן תשומת לב מלאה לנעשה בדרך, והפנה מבטו ימינה ושמאלה. להבדיל מהתנהגותו התקינה של הנאשם, הולכת הרגל עקפה את הרכב מלפניו בעודו בעמידה ונפגעה כאשר החל הנאשם בנסיעה. בנסיבות אלו, טוען הסנגור, הנאשם עשה כל מה שמצופה מנהג סביר לעשות ועל כן יש לזכותו. הסנגור טוען בנוסף כי לא נגבו הודעות מעדי ראיה ואף זאת צריך לבוא לזכותו.

לא היתה מחלוקת באשר לתוצאות התאונה.

דיון והכרעה

לאחר שמיעת גירסאות הצדדים ועיון בחומר שהוגש לבית המשפט אני סבור כי יש להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

צודק הסנגור באמרו כי גירסת הנאשם שונה מגירסת הולכת הרגל. לגירסת הולכת הרגל היא התחילה בחציית מעבר החצייה כאשר המעבר פנוי, ואילו לגירסת ההגנה חציית הולכת הרגל התבצעה כאשר רכב הנאשם בעצירה על המעבר עוד בטרם הגעת הולכת הרגל. אין באפשרותי להכריע בין הגירסאות. למקום התאונה ובסמוך למועד התאונה, לא הגיע בוחן משטרתי, ולא נאספו ממצאים ממקום התאונה. בנוסף לכך , אין בפני בית המשפט עדויות אובייקטיביות אשר יכולות לשפוך אור, ולסייע בהכרעה בין הגירסאות. בהעדר הגעת בוחן משטרתי למקום התאונה ובסמוך למועד התאונה, ובהעדר ממצאים ועדויות אובייקטיביות, אין באפשרותי להכריע איזו גירסה משקפת את אשר ארע. משכך, ומאחר ובמשפט פלילי עסקינן, לא מן הנמנע כי גירסת הנאשם משקפת את אשר ארע. יחד עם זאת אני סבור כי גירסת הנאשם כשלעצמה מגלה עבירה.

ההגנה הציגה תמונות אשר לטענתה משקפות את מקום עצירת רכב הנאשם, טרם הגעת הולכת הרגל למעבר החציה. מעיון בתמונה נ/5 ניתן לראות את רכב הנאשם בעצירה על מעבר החציה כאשר רכבו מופנה לימין הדרך. אין מחלוקת כי הולכת הרגל הגיעה מימינו של הנאשם, אולם לדברי ההגנה , הולכת הרגל החלה בחציית המעבר כאשר רכב הנאשם בעמידה על המעבר, עברה לפני חזית הרכב, ובשלב זה החל הנאשם בנסיעה ופגע בה.

בדו"ח הפעולה של שוטר הסיור שהגיע למקום התאונה (ת/2) צויין כדלקמן:

 "ארז טען שבא מכיוון אשר ברש כשהגיע לצומת T עם רח' בן יהודה עצר אחרי זה התקדם והתכוון לפנות ימינה לכיוון מזרח הסתכל שמאלה כדי לתת זכות קדימה לרכבים אשר נוסעים על בן יהודה ממערב למזרח התקדם ולא שם לב שבא (כך במקור) אישה מצד ימין שלו שעשתה הליכה ממזרח למערב על בן יהודה על מדרכה וכשהיא הגיע (כך במקור) למעבר חציה רכב הנ"ל פגע בה."

זו גירסתו הספונטנית של הנאשם וניתן ללמוד ממנה שני נתונים, האחד: הנאשם לא שם ליבו להולכת הרגל, והשני: הנאשם ציין – פוזיטיבית, הסתכלות לשמאל, לכיוון ממנו מגיעים רכבים בדרך החוצה, ולא ציין שהסתכל לימין, כיוון ממנו לא אמורים להגיע רכבים, בהיות הדרך החוצה חד סטרית, ואולם יכולים להגיע הולכי רגל.

בהודעתו במשטרה (ת/4) ציין הנאשם כדלקמן:

 "התקרבתי לצומת שבו מעבר חציה וידאתי כי מעבר החציה שמלפני פנוי והתקדמתי באטיות עד לקו הצומת כאשר רכבי חוסם את מעבר החציה לכל רוחבו. יש בעיה של שדה ראיה בצומת מצד שמאל.....המתנתי בסבלנות עד שהתנועה שמצד שמאל שלי תיפסק וכאשר אני מסתכל לצד שמאל שלי ורואה שהתנועה מפסיקה אני מתחיל לפנות ימינה באיטיות. באותו רגע ראיתי אישה שמועדת על מכסה המנוע באזור חזית הרכב. אני מיד עצרתי והאישה נפלה קדימה מלפני חזית הרכב." 

בהמשך הודעתו ולאחר שמתאר את אשר התרחש מיד לאחר התאונה הוסיף הנאשם ומסר "האישה מיד קראה לעברי מדוע אתה לא מסתכל ימינה. למה הנהגים לא מסתכלים ימינה". אין בהודעתו תיאור של דברים שהשיב להולכת הרגל, באם השיב.

יתרה מזאת בהמשך החקירה ובתשובה לשאלת החוקר מסר הנאשם "אני לא ראיתי מהיכן הגיעה הולכת הרגל. אני משער שהולכת הרגל הגיעה מצד ימין שלי.".