גמ"ר 933-10-13 מדינת ישראל נ' אבו רמילה ואח'

כתב אישום

הנאשמים, עמיר אבו רמילה (נאשם 1) ואנס ג'אבר (הנאשם 2), הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בכך שבעת נהיגתם ברכב גרמו למותו של מוחמד חלבי שהיה נוסע ברכבו של ג'אבר.

על פי עובדות כתב האישום התרחשה התאונה כדלקמן:

אבו רמילה ישב כנוסע במשאית שהיתה נהוגה בידי יוסף סיאם אשר נהג בה בכביש מס' 1, לפנות בוקר בשעה 04:34. תוך כדי נסיעה חש הנהג סיאם בעייפות, עצר את המשאית בשול ימין של הדרך ואבו רמילה החליפו כנהג. אבו רמילה החל בנהיגה במשאית על השול הימני, לשם השתלבות בכביש בנתיב הימני. מהירות נסיעתו לא עלתה על 6.5 קמ"ש. באותה עת נהג ג'אבר במכונית פורד בכביש מס' 1 בכיוון נסיעת המשאית. אבו רמילה החל כאמור בהשתלבות שמאלה לנתיב הימני בכביש, ולא נתן דעתו לכך שרכב הפורד מתקרב מאחוריו למקום ההשתלבות. המשאית נכנסה לנתיב הימני וארעה התנגשות בין שני כלי הרכב. כתוצאה מהתאונה נהרג מוחמד חלבי שהיה נוסע ברכב הפורד.

בהתאם למצויין בכתב האישום, עיקר רשלנותו של נהג המשאית – אבו רמילה מתבטאת בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב הפורד ולא וידא שכניסתו מהשול הימני לנתיב הנסיעה בכביש, בטוחה. הרשלנות המיוחסת לנהג הפורד – ג'אבר הינה בכך שלא בלם את רכבו במועד, ולא עשה כל פעולה על מנת למנוע פגיעה במשאית.

מהלך הדיון וטיעוני הצדדים

הנאשמים הודו בעבירה המיוחסת להם, ולבקשתם הוגשו תסקירי שירות מבחן. בהמשך הוגשו חוו"ד ממונה על עבודות השירות. הצדדים טענו לעונש. התביעה מסרה לבית המשפט כי משפחת המנוח בחרה, בשל כאבה הרב, שלא להתייצב לדיון ולא למסור את דברה לבית המשפט.

טיעוני ב"כ המאשימה

המאשימה בטיעוניה פרטה את רכיבי רשלנותם של הנאשמים, וציינה כי "קיפוח חייו של המנוח נבע בשל החלטה שגויה שקיבלו הנאשמים". המאשימה סברה כי שני הנאשמים אחראים באותה מידה, ועליהם לשאת עונש מאסר, למרות שמדובר בנאשמים נורמטיביים. המאשימה ציינה כי הערך המוגן שנפגע כאן הוא עקרון קדושת החיים, ערך שאין למעלה ממנו. המנוח קיפח את חייו בהיותו בן 23 שנים והותיר אחריו אישה וילד. אין נחמה, פיצוי או עונש היכולים לרפא את הפצעים.

המאשימה סברה כי מתחם העונש נע בין 15 חודשי מאסר בפועל ל- 30 חודשי מאסר, והגישה פסיקה בעניין. בהמשך למכלול הנסיבות עתרה המאשימה להטלת 24 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהנאשמים וזאת יחד עם מסר מותנה, פסילה ממושכת ופיצוי למשפחת המנוח.

טיעוני ב"כ נאשם 1 לעונש

הסנגור התייחס בטיעוניו לקבלת האחריות המלאה של אבו רמילה, כפי שעולה אף מתסקיר שירות המבחן. ב"כ הנאשם התייחס לאופן נהיגתו של אבו רמילה, לרמת רשלנותו, ולמשקל שיש לרשלנות התורמת בקביעת עונש המאסר שיוטל. הסנגור טען כי הפסיקה שהוצגה ע"י המאשימה אינה תואמת את המקרה שבפנינו והציג פסיקה מטעמו לפיה הושתו עונשי מאסר בעבודות שרות במקרים דומים למקרה זה. ב"כ נאשם 1 טען באשר לנסיבותיו האישיות של אבו רמילה והפנה את בית המשפט לתסקיר שרות המבחן המפרט את הנסיבות האישיות של הנאשם והנסיבות הרפואיות של אביו. בסיכומו של דבר, עתר הסנגור להטלת מאסר מותנה או מאסר בעבודות שירות.