ת"פ 199-05-14 מדינת ישראל נ' ברהה(עציר)

א.רקע כללי:

1. הנאשם הורשע לפניי, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע העבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי הוראות סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), והחזקת שטר כסף מזויף, לפי הוראות סעיף 462(2) לחוק העונשין. הנאשם זוכה מביצוע העבירות של איומים, לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין, ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר חוקי, לפי הוראות סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן – הפקודה).

2. פרטי העובדות והאירועים הרלוואנטיים נקבעו בהכרעת הדין, ואין צורך לחזור עליהם כאן. בקצירת האומר ולצרכי גזר הדין בלבד יצוין כי עובר לאירועים שיתוארו להלן ובמהלכם החזיק הנאשם בכליו סכין קפיצית (להלן – הסכין) ושטר כסף מזויף, בערך נקוב של 100 ₪.

3. במועד האירועים עצמם – ביום 25.4.14 בשעה 04:36 או בסמוך לכך, ברחוב הגדוד העברי בתל-אביב – ראה הנאשם את המתלוננת חולפת במקום יחד עם המתלונן, בן זוגה. יש לציין כי המתלוננים, כמו הנאשם, הינם נתינים זרים. המתלוננים מנהלים יחדיו בר, אליו נהג הנאשם לבוא, וכך הכיר הנאשם את המתלוננת. הנאשם, שראה כאמור את המתלוננת, קרא לה. המתלוננת התעלמה מקריאתו של הנאשם ולא ענתה לו. או אז החל הנאשם לקלל את המתלוננת, יצא לקראתה, החל לנופף כלפיה בסכין ולאחר מכן גם כלפי המתלונן (ר' בין השאר בפסקה 36 להכרעת הדין ואילך).

4. עוד יש לציין כי במועד בו נופף הנאשם בסכין הוא היה בגילופין, ולמצער ישנו ספק סביר בעניין זה (שם, בפסקה 40). על רקע זה, בין השאר, זוכה הנאשם מעבירת האיומים בה הואשם.

    

   ב.הראיות לקביעת העונש ועיקר טיעוני ב"כ הצדדים:

5. כראיות לקביעת העונש הגישה ב"כ המאשימה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ע/1). כעולה מגיליון זה, לנאשם, נתין זר יליד 1975 השוהה בישראל מזה כשבע שנים (ר' בפסקה 30 להכרעת הדין), שלוש הרשעות קודמות, שבגינן כבר נשפט בעבר לעונשי מאסר בפועל. הרשעתו הראשונה, משנת 2009, הינה בגין עבירות של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, תקיפה ואיומים. הרשעתו השנייה, משנת 2010, הינה בגין מעשה מגונה תוך שימוש בכוח או באיומים, ותקיפות. הרשעתו השלישית היא משנת 2014, בגין התנהגות פרועה במקום ציבורי.

6. ב"כ המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם מחמיר. לשיטתה, אין מדובר בהחזקת סכין למטרה לא כשרה "רגילה", אלא בהחזקת סכין שבמהלכה השתמש הנאשם בסכין כדי לנופף בה כלפי המתלוננים, מעשה שאך בדרך נס – ובשל התערבות אחרים – לא הסתיים בתוצאות חמורות יותר. בהתנהגותו זו פגע הנאשם בערך החברתי שעניינו הגנה על זכותו של כל אדם להתהלך ברחוב בחופשיות ובביטחון, ובנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם שבין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

7. באשר לגזירת דינו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם הדגישה ב"כ המאשימה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, כאשר מתוך בחינת הרשעותיו הקודמות ניתן לראות כי הנאשם מבצע עבירות חמורות כלפי נשים אותן הוא מכיר באופן שטחי, אם בכלל (ר' למשל האירוע נשוא ההרשעה משנת 2009). ב"כ המאשימה הטעימה כי גם בתיקיו הקודמים ביקש הנאשם הקלה תוך הצהרה על כוונותיו לעזוב את הארץ ולשוב לארץ מולדתו, אך בפועל לא מימש את הצהרותיו אלה, נשאר בישראל והמשיך לבצע עבירות. בנסיבות אלה עתרה אפוא ב"כ המאשימה להשתת עונשים הכוללים מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננת.