עמ"נ 24351-03-15 עמאד נסאר אלחוסיני נ' משרד הפנים

המשיבה לא הגישה את סיכום טענותיה בערעור, חרף חלוף המועד שנקבע לכך בהחלטתי מיום 21.4.15.

משכך, ובהתאם לתקנות 448(ג) ו-450(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (החלות כאמור בתקנה 28 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000), החלטתי לדון בערעור על יסוד טיעוני המערער בלבד.

המערער מלין על החלטת בית הדין לעררים מיום 26.1.15 לפיה הערר שהגיש נמחק משהסכימה המשיבה להעניק לו את הסעד המבוקש, תוך שהמשיבה חויבה לשלם לו הוצאות בסך 1,000 ₪. המערער תוקף את גובה ההוצאות שנפסקו לזכותו, וטוען כי מדובר בסכום זעום שאינו הולם לא את מחדלה הניכר של המשיבה, שלא השיבה לבקשתו לאיחוד משפחות משך קרוב לשנתיים וכך אילצה אותו להגיש את הערר, ולא את ההוצאות הניכרות שנגרמו לו בשל הגשת הערר.

הדין עם המערער. המשיבה לא השיבה לפניותיו של המערער משך חודשים רבים, וכך הטיפול בבקשתו לאיחוד משפחות קפא על מקומו וכלל לא קודם. רק בעקבות הגשת הערר הודיעה המשיבה לבית הדין על אישור הבקשה ביום 14.1.15 (בעוד שכבר ביום 5.6.13 נמסרו למשיבה המסמכים הדרושים להכרעה בבקשה ומאז הוגשו בקשות רבות להחשת הטיפול). בנסיבות אלה, בהן הערר נמצא מוצדק והגשתו היא זו שגרמה למתן הסעד, זכאי המערער לשיפוי בגין הוצאותיו, ובכללן שכר הטרחה אותו נדרש לשלם לעורך דינו עבור הגשת הערר. פסיקת סכום של 1,000 ₪ אינה משרתת מטרה זאת, שכן רק אגרת פתיחת ההליך בבית הדין, בה נשא המערער, עמדה על 657 ₪.

בינתיים נשא המערער גם בעלות הערעור הנוכחי (אגרה ושכר טרחת עורך דין), וגם לכך יש ליתן ביטוי בפסיקת ההוצאות.

אני מקבל אפוא את הערעור ומחייב את המשיבה לשלם למערער הוצאות בשתי הערכאות בסך כולל של 15,000 ₪.

העירבון יושב למערער.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ה, 03 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: