מ"ת 760-06-15 מדינת ישראל נ' דדון(עציר)

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו הכולל שני אישומים בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים (שתי עבירות), החזקת סכין וניסיון תקיפה חבלנית.

אין מחלוקת בקיומן של ראיות לכאורה, ולפיכך השאלות בהן יש לדון הינן קיומה של עילת מעצר וככל שקיימת עילה למעצרו של המשיב, האם ניתן לשחררו לחלופה.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם בן 23 שנה. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הינו הבן הבכור מבין שני ילדים. טרם מעצרו התגורר בבית הוריו בבית שמש.

לדברי המשיב סיים 10 שנות לימוד, לאחריהן עבד בעבודות מזדמנות בהן "שרד" תקופות קצרות בשל קשייו לקבל את מרות הממונים עליו. לצבא לא גויס המשיב, בשל אי התאמה. שירות המבחן התרשם ממאפיינים של חוסר יציבות וקשיים בקבלת סמכות.

המשיב ביטא קשיי הסתגלות למעצר בו הוא נתון ותיאר תחושת תסכול ממעצרו הלא מוצדק לטעמו, בשל העובדה שהיה זה הוא שהותקף על ידי המתלוננים.

לנאשם עבר פלילי משנת 2010, אז נשפט לעונש מאסר בעבודות שירות בגין עבירת אלימות שביצע. להערכת שירות המבחן התובנות שגילה הנאשם ביחס להתנהגותו הבעייתית שהובילה אותו לביצוע העבירה בה הורשע, הינה "מהפה לחוץ" ונובעת מרצונו להשתחרר מהמעצר בו הינו נתון. באותו ענין, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, נוכח הרושם לפיו הנאשם נעדר חיבור רגשי לחומרת מעשיו וקושי בהצגת רגשות ובוויסות דחפים תוקפניים.

הנאשם שלל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ותיאר שימוש באלכוהול לעיתים רחוקות באירועים חברתיים, אם כי להבנת שירות המבחן מדברי הנאשם, מדובר בצריכה תכופה של אלכוהול.

שירות המבחן מציין בתסקיר את התרשמותו, ולפיה מתקשה המשיב בתפקוד יציב לאורך זמן, משום גדל באווירה נוקשה ללא שניתן לו מקום לביטוי רגשי .כיום בולטים אצל הנאשם, לדעת השירות , תהליכי חשיבה קונקרטיים תוך קושי ויכולת דלה להתייחס לדפוסי התנהגותו באופן רגשי ומעמיק. עוד ציין שירות המבחן קושי בוויסות ונטיה לתוקפנות ואימפולסיביות בזמן שהמשיב חש מותקף.