עמ"נ 2313-06-15 אלוין ואח' נ' משרד הפנים

1. בקשה לסעד זמני בערעור בה מבוקש לאסור על הרחקת המבקש 1 (להלן:"המבקש") מן הארץ וכן להורות על שחרורו ממשמורת .

זאת, במסגרת ערעור שהוגש על החלטת בית הדין לעררים בתל-אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 28/5/15 בערר (ת"א( 2112-15 בה נדחה עררו של המבקש .

2. המבקש הינו אזרח הודו שנכנס לישראל ביום 10/4/08 כעובד זר בענף הסיעוד באשרת עבודה ב/1 כשהוא הסדיר את מעמדו כמטפל סיעודי אצל המבקש 2 (להלן:"עומר") החל מיום 3/11/08.

ביום 27/11/13 הוגשה השגה על ידי המבקש ועומר לועדת ההשגה לזרים לנוכח סירוב המשיב לאפשר את הסדרת העסקתו לאחר שחלפו 51 חודשים ,וביום 5/12/13 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ההשגה תימחק ותאושר העסקתו של המבקש כמטפל סיעודי של עומר .

ביום 30/4/15 נעצר המבקש בתל-אביב,וטען כי הוא עדיין עובד אצל עומר ומתגורר בביתו, ברם, לשיטת המשיב , התברר כי המבקש לא עובד אצל עומר כבר מחודש נובמבר 2014 ושיחה טלפונית שנערכה עם עומר העלתה שהמבקש עזב את עבודתו אצל עומר ביום 1/1/15 שהוא ברח ועומר אינו מעוניין בו, כאשר עומר גם שלח דואר אלקטרוני ביום 30/4/15 שהמבקש לא עובד אצלו ארבעה חודשים ולא יעבוד אצלו יותר.

בשימוע הוחלט לבטל את אשרת העבודה של המבקש ולהוציא כנגדו צווי הרחקה ומשמורת. כנגד החלטה זו הוגש עררו של המבקש לבית הדין לעררים.

3. בהחלטת בית הדין לעררים בה נדחה עררו של המבקש נאמר שאכן בשל רישום לקוי במחשב המשיב סבר הממונה על ביקורת הגבולות כי במסגרת ההשגה נקבע שככל שעבודת המבקש אצל עומר תיפסק יהיה עליו לצאת מישראל ולא ניתן יהיה להסדיר את מעמדו, אך אין בפגם זה כדי להביא לקבלת הערר או לבטל את ההחלטות לביטול אשרת המבקש הרחקתו מן הארץ והשמתו במשמורת.

במקרה דנן קבע בית הדין כי המבקש הפסיק לעבוד אצל עומר בנובמבר 2014 או בינואר 2015 וזאת בניגוד לגירסת המבקש שהוא מועסק אצלו כרגיל או בחלק מימות השבוע, כשחוסר ניקיון הכפיים הטמון במסירת גירסאות אלו של המבקש מספיק לדחות את עררו ,ברם, מעבר לכך, עולה תמונה חד משמעית לפיה המבקש לא הועסק אצל עומר ברציפות ומשכך לא נפל פגם בביטול אשרת העבודה של המבקש ואין מקום לכפות על המשיב להוסיף ולהסדיר את מעמד המבקש כעת.

זאת, כשעומר גם לא היה צד לערר וכן לא התייצב לדיון בבית הדין לעררים והסתפק בהגשת תצהיר ממנו לא ניתן ללמוד על הצורך הדוחק שלו בהעסקת המבקש,כך שאין בנמצא בקשת מעסיק להסדרת מעמדו.

4. בבקשה לסעד הזמני בערעור מבוקש לעכב את הרחקת המבקש מן הארץ ולשחררו ממשמורת ,כשנטען שמסקנת בית הדין לעררים שלא התרשם שעומר רוצה להעסיק את המבקש ,כאשר עומר הצטרף לערעור דנן ומצהיר בתצהירו שהוא רוצה את המבקש חזרה אליו והוא גם צריך אותו ללא תנאי לאלתר ,לטענת המבקש, לא ניתן להתעלם גם מהשגיאה שהייתה לגבי הרישום במחשב שהתברר כמצג שווא. לטענת המבקש , היה מדובר באי הבנה בין המבקש לעומר, ברם היא ברת גישור ועומר מבקש כיום להעסיקו וזקוק לו כמטפל.

5. לטענת המשיב, לא נפל כל פגם בהחלטת בית הדין לעררים אין מקום למתן סעד זמני בערעור, זאת גם לאור התנהלות המבקש בחוסר ניקיון כפיים תוך העלאת גירסאות שונות ועשיית דין עצמי של שהייה בלתי חוקית ללא מעסיק במשך מספר חודשים. כך גם לעומר ניתנו מספר הזדמנויות להביע את עמדתו והוא ציין בתחילה כי אינו מעוניין כלל שהמבקש יעבוד אצלו אחר כך הצהיר בתצהיר שהוגש לבית הדין לעררים שהוא מבקש להעסיקו לתקופת ניסיון של חודש וכעת לפתע הוא מציין בתצהיר התומך בערעור שהוא צריך את המבקש ,כך שאין ליתן לגרסה חדשה זו משקל.

לאור נסיבות אלו והעובדה שהמבקש שוהה בישראל כ-84 חודשים ולא מתקיימים התנאים הנקובים בחוק לצורך הסדרת העסקתו אצל עומר אין להסדיר את העסקתו מחדש בישראל. לכן, אין מקום לאסור על הרחקת המבקש מן הארץ ובוודאי לו לשחררו ממשמורת כצו עשה המשנה את המצב הקיים.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני דוחה את הבקשה לסעד זמני בערעור.