ת"א 166498-09 צמח נ' נגר ואח'

התובע, יליד שנת 1940, נפגע בתאונת דרכים ביום 19.08.08. עת בהיותו הולך רגל נדרס על ידי רכב חולף, תוך שנגרמו לו נזקי גוף, בגינם הוגשה תביעה זו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

לפני בקשה מטעם הנתבעת 2 למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה על מנת שבפני בית המשפט תהא התמונה המלאה באשר למצבו הרפואי של התובע ונכותו ללא קשר לפגיעתו בתאונת הדרכים ובפרט ביחס לקיצור בתוחלת חייו.

העובדות וטענות הצדדים

1. התביעה דנן הוגשה ביום 3/8/09. לאחר הגשת התביעה דנן, מונו מומחים רפואיים מוסכמים לבדיקת נכותו של התובע. בתחום האורתופדי, מונה ד"ר מריו אייכנבלט אשר העמיד את נכותו של התובע בשיעור של 15% נכות לפי ס' 35(1) בין ב' ל- ג' בגין ממצאים בברך ימין והשפעתם על כושר הפעולה הכללי. מתוכם 3% מיוחסים לשינויים עובר לתאונה. בנוסף ייחס 10% נכות לפי ס' 37(1)א' בגין הגבלה קלה של תנועות עמוד השדרה הצווארי. בתחום הפסיכיאטרי מונה פרופ' אפרים בנטל, אשר העריך את נכותו של התובע בשיעור של 15% על פי ס' 34 ב'-ג' מחמת פיתוח תגובה של הפרעת התאמה מלווה בקווי דכאון חרדתי. בתחום הא.א.ג. מונה פרופ' יונה קרוננברג, אשר קבע כי אין לראות נכות בשטח זה אשר נגרמה בתאונה הנדונה.

2. לאחר הגשת חוות דעת המומחים הגישו הצדדים תחשיבי נזק שלאחריתם ניתנו הצעות בית המשפט לסילוק התיק בדרך של פשרה, הן על ידי המותב הנוכחי והן על ידי המותב הקודם מפי כב' השופטת ארנה לוי. בהעדר הסדר פשרה, הגישו הצדדים ראיותיהם והתיק נקבע להוכחות ליום 12.07.2015 ולחקירת המומחה, ד"ר מריו אייכנבלט ליום 10.09.2015.

3. ביום 07.05.2015 הגישה הנתבעת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה, כאשר לשיטתה, מהתיעוד הרפואי אשר בידה ואשר חלקו צורף לבקשה, עולה, כי עובר לתאונה סבל התובע ממחלת לב איסכמית והחל משנת 2004 הוא נמצא במעקב קרדיולוגי, כאשר באותה שנה עבר צנתור וניתוח מעקפים. לדידה בתיעוד הרפואי שצורף יש כדי להוות את ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחה בשטח הקרדיולוגיה. מוסיפה וטוענת, כי מאחר ועסקינן בתביעה לפי חוק הפיצויים, אין הנתבעת יכולה להוכיח עניינים שברפואה, אלא באמצעות מומחה שימונה מטעם בית המשפט.

   בבקשתה מפנה הנתבעת לפסק הדין רע"א 42214-03-11 (מחוזי י-ם) אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עמר גבריאל (26.05.11) (להלן: "עניין גבריאלי"), שם הפך בית המשפט המחוזי, מפי כב' השופטת תמר בזק-רפופורט , את קביעת בית משפט השלום ונעתר לבקשת נתבע למינוי מומחה רפואי על מנת להוכיח טענה לפיה חלק מן המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נשוא התובענה. כך מפנה הנתבעת לת.א. 22527-08-10 (מחוזי י-ם) דבורה וינטר ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (31.07.11), בה נעתר בית המשפט לבקשת הנתבעת למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה על מנת לבחון האם יש למצבו הרפואי של המנוח השפעה על תוחלת חייו שהינה שאלה שברפואה ואמורה לקבל תשובת מומחה.

   הנתבעת טוענת, כי על מנת שבפני בית המשפט תהא התמונה המלאה באשר למצבו הרפואי של התובע ונכותו ללא קשר לפגיעתו בתאונה הנטענת ובפרט ביחס לקיצור בתוחלת חייו אזי יש למנות מומחה בתחום הקרדיולוגיה.

4. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, תיק זה מתנהל מזה זמן רב. בידי הנתבעת היה מצוי טופס ויתור על סודיות רפואית שבו עשתה שימוש וההיסטוריה הרפואית של התובע היתה ידועה לה עוד בתחילת הדרך. בתיק מונו שלושה מומחים, הוגשו תחשיבים, ניתנה הצעה והתיק קבוע להוכחות. לטענת התובע בשלב זה של ההליך, אין כל הצדקה למינויו של מומחה נוסף, בוודאי אם הדבר יכרוך בחובו עיכוב נוסף לבירור התביעה.

5. בתשובתה עומדת הנתבעת על בקשתה ומוסיפה, כי התובע כלל לא התייחס לראשית הראיה הקיימת למינוי מומחה בתחום הקרדיולוגיה, וכי הוא מבסס את התנגדותו למינוי על בסיס טעמים פרוצדוראליים גרידא, שגם להם אין כל מקום בנסיבות בהן התיק קבוע לחקירת מומחה ליום 10.09.2015. מציינת הנתבעת, כי לאחר שהתובע דחה את הצעת בית המשפט ועם קבלת תיעוד רפואי נוסף בעניינו של התובע, עלה הצורך במומחה נוסף, שמינויו מבוקש כעת וזאת על מנת שבבואו של בית המשפט ליתן את פסק דינו, תעמוד בפניו התמונה המלאה ביחס למצבו הרפואי של התובע גם ללא קשר לתאונה. בתשובתה מפנה הנתבעת להחלטות בהן מונו מומחים בשלבים מאוחרים של ההליך, לרבות במהלך שמיעת הראיות בתיק.

   דיון והכרעה