עש"א 725-10-14 זקס נ' בנק מזרחי טפחות בעמ

לפניי ערעור על החלטת רשמת הוצאה לפועל שניתנה ביום 18.8.14 במסגרת תיק הוצאה לפועל

01-02657-34-2, אשר דחתה בקשה לשינוי שיעור הריבית בתיק ההוצאה לפועל והקטנת קרן בשל "טענת פרעתי" על חלק מהחוב.

רקע עובדתי:

ביום 18.8.12 ניתן פסק דין מפי כב' השופטת רות רונן, ת"א 1229/09, בתביעה שהגיש הבנק נגד המערער ע"ס 9,224,501 בצירוף ריבית מרבית הנהוגה בבנק מעת לעת בחישוב רבעוני מצטבר ותביעה שכנגד אשר הגיש המערער נגד הבנק ע"ס 3,000,000 ₪(להלן: "פסק הדין").

עניינה של התביעה הוא בהשבת יתרת האשראי הבנקאי, אשר העמיד הבנק למערער בהתאם להסכמים, אשר נחתמו עמו בין היתר באשר ליחס הכיסוי (יחס בין יתרות אשראי ליתרות הביטחונות הכללים) ולהוראת Stop loss, כשמנגד טען המערער, כי הבנק הפר את ההסכמים עמו והפר את חובות האמון והזהירות כלפיו.

בפסק הדין קבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי את תביעת הבנק, כשהתביעה שכנגד נדחתה ונקבע כדלקמן:

"לכן אני קובעת, כי חובו של הנתבע לבנק ליום 11.3.08 עומד על סכום של 2,722,761 ₪. חוב זה יישא ריבית מיום 11.3.08 ועד התשלום לפועל בהתאם להסכמים בין הבנק לבין הנתבע".

לאחר פסק הדין הגיש המערער בקשה ללשכת ההוצאה לפועל הכוללת שני עניינים.

האחד, כי יש לשנות את שיעור הריבית בתיק ההוצל"פ.

בעניין זה טען, כי הבנק פתח את תיק ההוצאה לפועל בשיעור ריבית שגוי בניגוד לפסק הדין, כך שבעוד ע"פ פסק הדין היה צריך הבנק לצרף לסכום שנקבע בפסק הדין ריבית בלבד בהתאם להסכמים בין הבנק לנתבע הסכמי ההלוואות הנוגעים לאשראי ולא להסכם הדביטורי הכללי, הגיש הבנק פסק דין בצירוף ריבית ע"פ טבלה 204 המייצגת את הריבית המרבית הנוהגת בבנק בחשבונות חח"ד שאינם עומדים בהסכמים.