פש"ר 987-05 אקסלרוד חיים נ' פרוכטר משה ואח'

1.בתאריך 11/01/15 נדונה בפניי בקשתה של הגב' מלכה פרוכטר (להלן: "המבקשת") להורות על ביטול החלטה, שניתנה על ידי בית המשפט ביום 27/11/14 ואשר במסגרתה נקבע, בין היתר, כי המבקשת תישא בתשלום דמי שימוש ראויים עבור השימוש שהיא עושה וממשיכה לעשות באחת משתי הדירות ממועד מתן ההחלטה על פירוק השיתוף מיום 19/02/13, בתשלום חודשי של 3,000 ₪ מאז ועד מועד הפינוי בפועל של אחת מיחידות הדיור.

2.במסגרת הבקשה לביטול ההחלטה וכן בדיון, שהתקיים ביום 24/11/14, טען ב"כ המבקשת, כי המבקשת לא הייתה מיוצגת וכאשר הוגשה תגובת החייב לבקשה על ידי ב"כ החייב סברה המבקשת, כי היא אינה נזקקת להגיש תגובה מטעמה, וזאת לא מתוך ויתור על זכותה להגיד את דבריה בפני בית המשפט.

עוד טענה המבקשת, כי אין בסיס משפטי לחיובה בתשלום דמי שימוש ראויים, שכן במקרה דנן אין אחד מבני הזוג מונע מבן זוגו השני להשתמש בדירה, מה גם שלעמדת המבקשת, אין המדובר בשתי דירות שונות, כי אם בדירה אחת.

בהקשר זה אף נטען, שאמנם במהלך דיון שהתקיים בשנת 2012 הצהירה המבקשת, שהיא פרודה מהחייב, ואולם, כיום חיים המבקשת והחייב תחת אותה קורת גג.

בנוסף, נטען על ידי המבקשת, כי לא ברור מה מקור החיוב החודשי בסך של 3,000 ₪ בגין דמי שימוש ראויים, שכן לא הוגשה חוות דעת של שמאי מקרקעין.

לנוכח כל האמור, עתרה המבקשת, כאמור, לביטול ההחלטה, שניתנה ביום 27/11/14.

3.הנאמן טוען, כי דין הבקשה להידחות. לעמדתו, כל ההלכות שב"כ המבקשת נסמך עליהן מתייחסות לשימוש בדירה ולא כאשר מדובר בשתי דירות נפרדות. למעשה, בית משפט נתן עוד ביום 19/02/13 החלטה, המורה על פירוק השיתוף. החלטה זו הינה חלוטה, שכן לא הוגש עליה ערעור, והשימוש שעושה המבקשת כפוף, אפוא, להחלטה זו של בית המשפט, שהורתה על פירוק השיתוף בדירות.

הנאמן הוסיף וציין, כי משעה שההחלטה לגבי החיוב בדמי שימוש ראויים מהווה חלק מהחלטת בית משפט, שניתנה ביום 27/11/14, ועל רקע העובדה, שהמבקשת השיגה אך לגבי קביעה זו, עולה, כי אין עוררין כי יתר הוראות ההחלטה יוותרו על כנן.

בהקשר זה ציין הנאמן, כי משהחייבת לא הפקידה את הסכומים שנקבעו בהחלטת בית משפט כתנאי לחזרת המבקשת בפעם השלישית מהבחירה בדירה, נותרת בחירתה הקודמת של המבקשת על כנה, באופן שבידיה תיוותר הדירה הקטנה ואילו הנאמן יהיה רשאי למכור את הדירה הגדולה.