עמ"נ 27761-05-14 אגניהו נ' משרד לקליטת עלייה

לפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון בשיעור של 5,000 ש"ח, בגדר ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם התשנ"ב - 1992 (להלן: "ועדת הערר" ו"חוק התגמולים" או "החוק" בהתאמה) מיום 26.1.14, לפיה נדחתה בקשת המבקש להכיר בו כאסיר ציון.

לטענת המבקש מצבו הכלכלי איננו מאפשר את גיוס סכום העירבון. על פי הנטען, פעל המבקש על פי הנחיית דודו להברחת יהודים מחוץ לגבול אתיופיה, זאת בהיותו בן 14 שנים. בשל פעילותו זו, נעצר המבקש ונכלא למשך שנה תמימה, נחקר ועונה על ידי שלטונות אתיופיה. דודו של המבקש, אשר גורלו היה דומה, הוכר כאסיר ציון. וועדת הערר דחתה את בקשתו של העותר מן הטעם שלא הוכח כי עילת מעצרו של העורר הייתה פעילותו הציונית העצמאית וכי פעילותו הייתה שולית, כחלק מפעילות דודו ואחיו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מצבו הכלכלי של המבקש אינו מצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון, ודי בכך בכדי לדחות את הבקשה.

לאחר שבחנתי את הבקשה, תגובת המשיבה ואת תשובת המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

תכלית העירבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. כאשר מוגשת בקשה למתן פטור מעירבון, ישקול בית המשפט את מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007; רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , 22.8.2010).

המבקש, צירף לבקשתו תלושי משכורת ותדפיס תנועות עו"ש. ממסמכים אלה עולה כי המבקש משתכר כ 4,500 ₪ בחודש וכי חשבונו בבנק מצוי ביתרת חובה. עוד מציין המבקש כי שילם את אגרת בית המשפט ומימן מכיסו את שכר טרחת עורך דינו בסך 3,500 ₪ כך שנראה כי הוא איננו נעדר יכולת כלכלית לחלוטין.