בפ"מ 872-05-15 תיתי נ' מדינת ישראל

הבקשה וטיעוני הצדדים

לפניי בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש למשך 30 ימים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירה של נהיגה ללא מלווה (הסעת 3 נוסעים), עבירה מיום 25.04.15.

המבקש לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אולם טען כי הנוסע אשר ישב לידו הטעה אותו לחשוב כי מדובר במי שכשיר לשמש כמלווה. הדגיש כי רישיונו דרוש לו לצורך פרנסתו ולא ניתנה לו האפשרות לטעון במסגרת השימוע והדברים שנרשמו בטופס השימוע לא נאמרו מפיו אלא מפי בא כוחו. הוסיף וטען כי המשך פסילתו בשלב זה מהווה ענישה טרם הרשעה ותפגע בו באופן בלתי מידתי.

המשיבה התנגדה לבקשה. טענה שהיה על המבקש לברר כשירות המלווה והפנתה לעברו התעבורתי.

דיון והכרעה

שאלת קיומן של ראיות לכאורה אינה שנויה במחלוקת. טענת המבקש כי מי שישב לידו הטעה אותו לחשוב כי מדובר במלווה כשיר, אינה מהווה טענת הגנה מאחר והיה עליו לבדוק את רישיונו ולוודא כשירותו.

הצורך במלווה מטרתו להגן את ציבור המשתמשים בדרך לרבות הנוסעים ברכב ופסילה מנהלית מהווה בהקשר זה סנקציה יעילה וחשובה שיש בה כדי להגן על ציבור המשתמשים בדרך ולהרתיע נהגים מביצוע עבירה דומה.

מטבע הדברים נהגים חדשים אינם בעלי עבר תעבורתי מכביד ואין לומר כי מדובר בנסיבה מקלה המצדיקה את ביטולה או קיצורה של הפסילה המנהלית. יצוין, כי המבקש נוהג משנת 2013 וכבר הספיק לצבור לחובתו עבירה אחת של סטייה מנתיב נסיעה.

כך גם לא מצאתי כי נפל פגם בהליך השימוע אשר בוצע בנוכחות המבקש ובא כוחו.