פסק דין 25118-00, 125118/00, 118060/00 עמירון סי.טי.אל.מימון והשקעות בע"מ נ' וולך

שבה ועולה בקשת התובעת למתן פסק דין לדחיית שמונה הבקשות השטריות המאוחדות, הכל בשל פסק דין שיצא תחת ידו של בית משפט המחוזי מרכז בתיק 5810-08-07.

כל התביעות אוחדו תחת המספר 125118/00.

ההליכים בתביעות דנן, הותלו בהחלטה שיפוטית של כבוד השופטת דליה מארק בבית משפט השלום בתל-אביב מיום 16.4.06.

החלטה זו אושרה בבר"ע 2280/06 שהוגשה לבית המשפט המחוזי הנכבד בתל-אביב ע"י כבוד השופטת שרה דותן.

החלטת כבוד השופטת דותן אושרה בבית המשפט העליון ע"י כבוד השופט רובינשטיין אשר קבע כי ההכרעה שתיעשה ע"י בית המשפט המחוזי מרכז בתיק 5810-08-07 אכן תייתר את הדיונים בבית המשפט השלום ותהווה השתק פלוגתא לטענות המשיב/נתבע.

בהחלטתי מיום 7.5.12 קבעתי, כי כל הערכאות שנדרשו לנושא: השופטים שבח ומארק (שלום ת"א) דותן (מחוזי ת"א), רובינשטיין (עליון י-ם) הורו, כי אם תידחה הגנתו של המשיב בתיק מחוזי מרכז 5810-08-07 דנן, תידחה גם הגנתו בתביעות המאוחדות בבית משפט השלום בתל-אביב.

אכן, כבוד השופטת שטמר פסקה ביום 5.3.12. בתיק מחוזי מרכז 5810-08-07 כי דין הגנתו של המשיב להידחות.

כפועל יוצא, היה מקום לדחות את הגנותיו ולחתום על פסיקתא גם בענייננו. אלא שהמשיב הגיש על פסק דינה של השופטת שטמר ערעור לבית משפט העליון. על כן הוריתי, כי מאחר ופסק הדין של בית משפט המחוזי מרכז אינו חלוט עדיין, טרם בשלה השעה לחתימה על פסק דין גם בבית משפט השלום.

ציינתי בהחלטתי מיום 7.5.12, כי מכיוון שהחלטה סופית טרם ניתנה והואיל ותלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליונה, מוקדם מלחתום על פסיקתא אפילו אם היא מותנית.

ברם, הוספתי, כי : "אם וכאשר יידחה הערעור שיוגש בבית המשפט העליון על פסק הדין בת.א. 5810-08-07 תידחה הגנתו של המשיב בתביעות המאוחדות כאן ותיחתם פסיקתא".

עתה הגיעה השעה. הערעור בבית המשפט העליון נדחה בפסק דין מיום 12.6.14 (ע.א. 3334/12) בהרכב השופטים הנשיא גרוניס, השופט הנדל והשופטת ברק-ארז.

על רקע זה, חידשה התובעת את בקשתה למתן פסק דין, הדוחה את טענות ההגנה של המשיב בכל שמונת התיקים.

המשיב, הודיע ביום 13.7.14, כי הוא מתנגד לבקשה משום שפסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 15.3.12 הוא פסק דין בתביעה הכוללת שהגישה המבקשת כנגד המשיב בגין כל האשראים שהמשיב נטל מהמבקשת ללא יוצא מהכלל. לשיטתו קיימת חפיפה בין השיקים נשוא התיקים דנן לבין הסכום שנפסק במסגרת פסק הדין בתביעת היסוד, נספח 3 לבקשה.

משכך, סבור המשיב שאין מקום למתן פסק דין נגדו על בסיס הנ"ל בשלושת התיקים שבכותרת.

בחנתי את עמדת המשיב ומצאתי, כי לגופה אין לקבלה.

כפי שנאמר בספרו של המלומד ד"ר זוסמן "דיני שטרות" מהדורה שישית, הדפסה שניה, תשמ"ג-1983, שם בעמ' 389-390 : "עצמאות השטר שהוא משמש עילה נפרדת לתביעה, יכולה לאפשר לבעל חוב לתבוע בשניה, לאחר שתבע תחילה על פי עסקת היסוד. מאחר שהעילות אינן זהות, אין התביעה הראשונה מפקעת את הזכות להגיש תביעה נוספת...".