ת"ד 21-02-14 מדינת ישראל נ' סלם

הנאשם מואשם בעבירה של נהיגה בקלות ראש וברשלנות שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם וניזוק רכוש – עבירה לפי סעיף 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה.

לגבי עובדות כתב האישום אין מחלקות בין הצדדים, וחומר החקירה במלואו הונח בפני בית המשפט.

נקודת המחלוקת בין הצדדים הינה משפטית, לטענת הסניגור סעיפי האישום אשר יוחסו לנאשם, אינם הסעיפים הנכונים בהם היה מקום להאשימו.

לפי עובדות כתב האישום בתאריך 12.10.13, בסמוך לשעה 7:30 נהג הנאשם בניידת משטרתית ברח' זבולון המר בפ"ת והגיע לצומת מרומזר לצורך פניה שמאלה. אותה עת הכביש היה תקין ויבש, מזג אוויר נאה וראות טובה, אולם בהגיעו לפני הצומת איבד הנאשם שליטה על הניידת סטה לכיוון אי התנועה משמאלו, עלה עליו והתנגש בעץ. כתוצאה מן התאונה נחבל הנאשם, נגרם נזק לניידת, העץ נשבר ונעקרה גדר הבטיחות שעל אי התנועה.

לטענת הסניגור, במסכת עובדות זו היה מקום להגיש כתב אישום כנגד הנאשם בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות עבירה לפי סעיף 21(ג) לתקנות התעבורה ולא בעבירה של נהיגה בקלות ראש וברשלנות, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

לטענת הסניגור, מסכת העובדות עשויה להתאים לשני הסעיפים, ובמקרים דומים הוגש כתב אישום בגין עבירה על נהיגה בחוסר זהירות לפי ס' 21(ג) ולא נהיגה ברשלנות לפי ס' 62(2), לדברי הסניגור, בעניינינו, נקטה הפרקליטות סוג של אפליה כלפי הנאשם רק בשל היותו שוטר, ואך ורק בשל העובדה שהניידת ניזוקה קצת מעבר לפגיעה בפח החמירו עם הנאשם יותר מאשר במקרים דומים.

מנגד השיבה הפרקליטות כי אמנם במקרה זה המצב העובדתי מתאים לשני סעיפי החוק, אך בידיה הסמכות להחליט מהו סעיף החוק בגינו יש להאשים את הנאשם, לפיכך, לאחר בחינת חומר הראיות עלה כי נסיבות המקרה מלמדות על רשלנותו של הנאשם ועל הפרת חובת הזהירות מצידו ועל כן בנסיבות מקרה זה הוחלט כי המקרה מתאים יותר לנסיבות של נהיגה ברשלנות לפי ס' 62(2) ולא נהיגה בחוסר זהירות לפי ס' 21 (ג).

כאמור לעיל הצדדים אינם חלוקים בעניין העובדות והאופן בו נגרמה התאונה. הנאשם נסע בניידת בכביש תקין, מזג אוויר נאה וראות טובה, סטה מנתיבו, עלה על אי התנועה והתנגש בעץ ובגדר.

לא נמצאה כל סיבה לסטיית הניידת למעט דברי הנאשם בחקירתו במשטרה כי יכול להיות שנרדם, וכן דבריו בפני בדיון ביום 9.9.14 בו אמר כי: "אני לא כופר כמו שהעו"ד שלי אמר בזה שנרדמתי", עוד הוסיף והסביר כי עובר לתאונה עמד ברמזור אדום במצב ערנות וכן עי לאחר התרחשות התאונה דיווח במכשיר הקשר כי נרדם וגרם לתאונה.

לפיכך נשאלת השאלה האם בנסיבות אלה יש להרשיע הנאשם אך ורק בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות כעמדת הסניגור או שיש להרשיעו בעבירה של נהיגה ברשלנות, כלשון כתב האישום וכעתירת התביעה.