בפ"מ 756-02-15 בכר נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקשת ע"י קצין משטרה, בשל עבירת מהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה. 

על פי דוח הזמנה לדין, טופס השימוע, שצורף לבקשה וחומר הראיות שהוצג בפניי, נתפסה המבקשת ביום 31.01.15 כשהיא נוהגת ברכב פרטי מס' 86-958-35 בכביש 2 לצפון ק"מ 39.8, במהירות של 145 קמ"ש כאשר המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש.

ב"כ המבקשת טען כי השוטר לא סימן כי לא היה ערפל, גשם, או שלג, וכי בנסיבות המקרה לא צוין לפי איזו מהירות נאכפה העבירה, השוטר ציין כי מדובר בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי במקרה זה, המהירות המותרת יכולה להיות 100 וגם 110 קמ"ש .

בנוגע למסוכנות ב"כ המבקשת טוען כי המבקשת נוהגת משנת 2008 ולחובת ה"ק אחת במהירות ברירת משפט משנת 2013.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, וטענה כי המהירות המותרת בדרך עירונית עם שטח הפרדה בה הינו 90 קמ"ש וזאת ע"פ תקנה 54א'.

כמו כן, מפנה לראיות לכאורה, בדיקות שביצע המפעיל בתחילה וסיום משמרת, בדיקת תצוגה, בדיקת תיאום כוונות ובדיקת מרחק.

אוסיפה כי המפעיל סימן במשבצות המתאימות, מלבד בסע' ח' אך ציין במפורש "אור יום ראות טובה", ולכן אין פה פגם היורד לשורשו של עניין.

בנוגע למסוכנות המשיבה מפנה לעברה התעברותי של המבקשת שלחובתה עבירת מהירות משנת 2013 ברירת משפט ותגובתה לדוח:

"לא שמתי לב, אני ממהרת... אני מצטערת, אני לא מתווכחת, אין לי מה להגיד...".

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שבידי המשיבה הגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה.

אציין כי בשלב זה די בקיומם של ראיות לכאורה ואין צורך כי הראיות יענו על נוסחה של הרשעה.

אמנם השוטר לא סימן שלא ירד שלג, גשם או ערפל, אין די בכך כדי לפגום בקיומן של ראיות לכאורה.

מה גם שהשוטר רושם "אור יום ראות טובה".

לעניין מהירות הנסיעה אין בידי לקבל את טענתו, בתקנה 54 א' לתקנות התעבורה כתוב במפורש כי דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי מהירות הנסיעה המירבית הינה 90 קמ"ש, וע"פ העובדות כ.א. המהירות המירבית היא 90 קמ"ש.