ת"א
בית משפט השלום עכו
|
854-07-13
27/01/2015
|
בפני השופטת:
אביגיל זכריה
|
| - נגד - |
המבקש:
חסן סרחאן
|
המשיבים:
1. מוחמד נג'יב קדאח
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
| החלטה |
בפניי בקשת התובע למינוי מומחים רפואיים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפלת"ד) והתקנות שהוצאו מכוחו.
התובע, יליד 1956, נפצע לטענתו ביום 11.2.13 בתאונת דרכים כהולך רגל עת נדרס על ידי רכב נוהג בידי הנתבע 1.
התובע עתר למינוי מומחה בתחום האורתופדי.
התובע טוען כי נפגע בין היתר ברגלו הימנית וכי נגרם לו שבר. עוד נטען כי ממועד התאונה ועד היום סובל התובע מרגישות וכאבים במקום הפגיעה. התובע טוען כי פגימות אלה קשורות סיבתית לתאונה וכי יש במסמכים הרפואיים שהוצגו על ידו כדי לבסס ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הרפואי המבוקש.
המשיבה, בתגובתה לבקשה ובטיעון המשלים בעל פה, התנגדה למינוי המומחים שהתבקשו אם בשל היעדרה של ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות ורצף טיפולי בתחומים אלה במסמכים הרפואיים שצורפו ואם בשל היעדר קשר סיבתי בין התאונה, המוכחשת כשלעצמה, ובין הנכות הנטענת.
מינוי מומחים רפואיים בתביעות על פי חוק הפלת"ד - כללי
בתביעות המתבררות על פי חוק הפלת"ד הדרך היחידה העומדת בפני התובע להוכיח קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים או כל צורך רפואי ושיקומי אחר הינה באמצעות חוות דעת של מומחה/ים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט.
ההסדר החקיקתי הקיים בתחום זה מחייב את בית המשפט לנקוט באמת מידה מקלה ומרחיבה בבואו לדון בבקשה למינוי מומחים רפואיים מאחר ודחיית בקשה למינוי מומחה בתחום מסוים כמוה כדחיית התביעה או חלקה ביחס לנכות הנטענת בתחום זה. עוד נקבע כי יש לנקוט משנה זהירות ובמקרים בהם מתעורר ספק מוטב למנות מומחה רפואי, וככל שיסתבר כי המינוי אכן היה מיותר אזי ניתן יהיה לחייב את התובע לשאת בעלות שכר טרחתו.
(ר' לעניין זה רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 (1998); רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216; רע"א 3007/12 פלונית ב' הראל חברה לביטוח (פורסם בנבו, פסק דין מיום 30.5.12).
בבקשה למינוי מומחה רפואי נדרש התובע להראות, על בסיס תיעוד רפואי, ראשית ראיה לקיומה של הנכות הנטענת בתחום הרפואי הרלבנטי עקב התאונה. אותם מסמכים רפואיים אמורים לבסס גם את הקשר הסיבתי שבין תאונת הדרכים לבין הנכות הנטענת. בעניין זה עשוי בית המשפט להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי, ובכל מקרה די בראשית ראיה, בדומה לזו הנדרשת לעצם קיום הנכות (ר' לעניין זה רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' כשרי ([פורסם בנבו], 29.7.2009).
הערה לעניין מימון הביניים של שכר טרחת המומחה
ככלל, על פי הפרקטיקה הנוהגת נהוג להטיל את מימון הביניים של שכר טרחת המומחה על המבטחת - הנתבעת. זאת נוכח האפשרות לקזז את עלות שכר טרחת המומחה מהפיצוי שייפסק לתובע במקרה ובסופו של יום יחויב לשאת בעלות האמורה.