בפ"ת 969-03-15 מדינת ישראל נ' קוסטיוצ'נקו

1. בפני בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961.

2. נגד המשיבה הוגש כתב אישום (פל"א 967-03-15), לפיו נהגה בשכרות, כאשר בבדיקת נשיפה נמצא, כי ריכוז האלכוהול של 1165 מק"ג בליטר אוויר שנשפה.

3. על פי כתב האישום בתאריך 15.2.15 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, נהגה המשיבה ברכב בכביש 44 צומת בית דגן לכיוון רמלה. בבדיקת הנשיפה שבוצעה, נמצא שריכוז האלכוהול בדגימת ליטר אויר נשוף של המשיבה היה, 1165 מק"ג.

4. לטענת המבקשת, נסיבות העבירה המיוחסות למשיבה יוצרות חשש סביר שבהעדר פסילת רישיון נהיגה של המשיבה, יסוכן שלום ובטחון הציבור והמשתמשים בדרך.

5. ב"כ המשיבה טוענת כי ההליך רצוף הפרות זכויות היסוד של המשיבה כך שלא נאמר לה כי היא רשאית להתייעץ עם עו"ד, לשמור על זכות השתיקה וככל הנראה נפלה טעות במכשיר המדידה כאשר נמדד ריכוז אלכוהול כה גבוה של 1165 מק"ג בליטר אוויר שנשפה. לשיטת ב"כ המשיבה, מדובר בתוצאה שאיננה הגיונית נוכח העובדה כי המשיבה צלחה את מבחני הביצוע שנערכו לה. לטענתה, היה על השוטרים לבצע לה בדיקת דם לאחר שהעלתה בפניהם את חוסר התיאום בין כמות האלכוהול הגבוהה שנמדדה לבין מבחני הביצוע אותם צלחה.

ב"כ המשיבה ממשיכה ומציינת כי המשיבה אינה מסוכנת לציבור שכן עברה אינו מכביד, היא עובדת כרופאה בבית החולים וזקוקה לרישיון הנהיגה לצורך סיוע לבעלה החולה.

ב"כ המשיבה ציינה כי לא אפשרו למשיבה לצלם את חומר הראיות בתחנת המשטרה וכל שניתן לה היה עותק מכתב האישום.

6. בבוא ביהמ"ש לדון בבקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים, על ביהמ"ש לבדוק קיומן של ראיות לכאורה והאם מדובר בנהג מסוכן שיש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את הציבור.

7. לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבתיק, הנני סבורה, כי קיימות ראיות לכאורה, שהמשיבה ביצעה את העבירה המיוחסת לה.

בתיק פלטי נשיפה, פלטי בדיקה עצמית של השוטר בתחילת המשמרת ובסיומה, טופס יידוע חשוד בדבר זכויותיו בטרם חקירה ובהם הזכות להיוועץ בעו"ד, טופס הודעה לנאשם שבאפשרותו להתייעץ בעו"ד בדבר המשמעויות המשפטיות בהתאם להלכת "ארביב", דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ה"ינשוף".

בדו"ח הפעולה באכיפת איסור הנהיגה בשכרות הודתה המשיבה כי שתתה כחצי שעה לפני שנעצרה, כוס וודקה.