ת"א 169278-09 מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' מאיר ואח'

תביעה לפיצויים ולהשבת תגמולי ביטוח על סך 118,501 ₪.

רקע

1. מליי הנתבעת 3 רכשה ממנורה התובעת ביטוח מקיף לרכב מ.ר. 91-311-50.

2. ב – 5.5.08 ניזוק הרכב כתוצאה מהתנגשות עם רכב שני. כבר באותו יום פתחה המשטרה בחקירת נסיבות התאונה וגבתה הודעות מעדים שונים לרבות נתבעות 1 ו – 2, אסתר וקארין, בתה בת ה – 17.

3. ב – 15.5.08 התקבלה אצל מנורה "הודעה על תאונת דרכים" בה נכתב שאסתר נהגה ברכב. ההודעה אינה נושאת חתימה. מנורה מצאה שגילה וותק הנהיגה שלה הולמים את המגבלות בפוליסה. ב – 15.6.08 שילמה למליי תגמולים על אובדן מוחלט.

4. מנורה טענה בכתב התביעה כי נודע לה על תיק המשטרה בדיעבד, בעקבות תביעה קטנה שהגישו ניזוקי הרכב השני והמבטחת שלהם נגד אסתר. מהתיק עולה חשד שקארין נהגה ברכב ואין כיסוי לנזק לאור גילה. בנוסף גרמה קארין לתאונה במתכוון.

אסתר הטעתה אותה לחשוב ולהסתמך על כך שהיא זו שנהגה ברכב. קארין הסתירה שנהגה ברכב ושגרמה לתאונה במתכוון. שתיהן נדרשות לפצותה מכוח דיני הטעייה והסתמכות. מליי נדרשת להשיב לה את התגמולים שקיבלה בניגוד לתנאי הפוליסה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. לחילופין נדרשת לפצותה מפני שידעה על הנסיבות לאשורן ולא מנעה את הטעייתה.

5. מליי טענה בכתב ההגנה שנתוני הנהג הגבלת הכיסוי אינה חלה על נזק שנגרם במהלך שימוש לא מורשה כפי שאינה חלה על נזק שנגרם במהלך גניבה. עוד טענה אין להם ידיעה על זהות הנהגת, אינם מכירים את אסתר ו / או קארין ולא הרשו להן להשתמש בו. בעלה סמי השאיל את הרכב לחברו לשם טיפול בענייניו ולא הרשה לו להעביר אותו לשימושם של אחרים.