ת"א 285-09 קיפניס בוריס נ' חדד רחמים ואח'

לפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 28/9/2014, בה דחיתי את בקשתו הנגדית של התובע לתיקון פסק דין בשל כך שזו הוגשה בחלוף המועד שנקבע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984. אציין כי באותה החלטה, התקבלה באופן חלקי בקשת הנתבעים לתיקון פסק הדין.

להלן השתלשלות העניינים וטענות הצדדים בתמצית:

ביום 26/6/2014 ניתן פסק דין בתיק זה. ביום 20/7/2014 הגישו הנתבעים בקשה לתיקון פסק הדין. ביום 24/7/2014 קבעתי, כי התובע יגיב לבקשה בתוך 20 יום. ביום 2/9/2014 הגיש התובע תגובתו לבקשת הנתבעים. לתגובה מטעמו צירף התובע בקשה לתיקון טעות סופר מטעמו. בבקשה נטען, כי יש להורות על תיקון טעות סופר ולחייב הנתבעים לשאת בשכרו של העד מר משה זיו. התובע טען, כי מששכרו של העד לא נפסק בדיון, התובע לא ידע שתגרם לו הוצאה בגין הוצאות העד ולכן לא עלה בדעתו לדרוש הוצאה זו במסגרת הסיכומים שהגיש. עוד נטען, כי טעם נוסף שבגינו יש להורות על חיוב הנתבעים בהוצאות שכרו של העד הינה העובדה שבית המשפט הסתמך בפסק דינו על עדותו של העד, כאשר פסק לתובע פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר.

הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו, כי בקשתו של התובע הוגשה בחלוף 67 ימים מיום מתן פסק הדין ובחלוף המועד שנקבע בסעיף 81(א) חוק בתי המשפט ולכן יש להורות על דחייתה על הסף.

ביום 28/9/2014 כאמור, ניתנה החלטה בבקשות לתיקון פסק הדין. בקשת הנתבעים התקבלה באופן חלקי ואילו בקשת התובע נדחתה, כאמור, בשל כך שהוגשה שלא במועד הקבוע בחוק. הואיל שהתרשמתי שהבקשה הוגשה באיחור, והואיל והבקשה נדחתה מטעם זה על הסף, לא מצאתי לדון בבקשת התובע לגופו של עניין.

התובע, כאמור הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה דנא, היא הבקשה המונחת לפניי.

בבקשה לעיון מחדש טען התובע, כי הנתבעים הטעו את בית המשפט, שכן בקשתו של התובע הוגשה בחלוף 20 יום בלבד. לטענת התובע, על פי ההלכה, אין לכלול את ימי הפגרה במניין הימים להגשת בקשה לתיקון פסק דין. על פי הנטען, מיום מתן פסק הדין (26/6/2014) ועד לתחילת הפגרה חלפו 19 ימים בלבד ומיום סיום הפגרה ועד להגשת התגובה/הבקשה לתיקון פסק דין (2/9/2014 ) חלף יום אחד בלבד, ובסך הכל 20 ימים. התובע טען, כי הנתבעים לא העבירו לתובע עותק מתגובתם ולכן, לא היה בידו להעמיד בית המשפט על הטעות בחישוב הימים כנטען על ידם. עוד נטען, כי ממילא פסק הדין לא הומצא לתובע בו ביום שנחתם.

הנתבעים הגיבו לבקשה לעיון מחדש וטענו, כי החלטת בית המשפט ניתנה לאחר שבית המשפט עיין ושקל את טענות הצדדים ואין זה המקום להורות על עיון מחדש בהחלטה. עוד נטען, כי הבקשה לתיקון טעות הוגשה כבדרך אגב, במסגרת הגשת התגובה לבקשה שהגישו הנתבעים מטעמם ושככל שהתובע היה סבור שיש להורות על תיקון פסק הדין, היה עליו לעשות זאת עוד קודם לכן ומיוזמתו. לטענת הנתבעת, על התובע היה להגיש בקשת רשות ערעור בעניין זה וזאת להבדיל מבקשה לתיקון פסק דין.

דיון והכרעה:

תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי:

"תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת".