בפ"ת 304-10-14 מדינת ישראל נ' חרבט

כנגד המשיב שבפני הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת בחוק. על פי המתואר בכתב האישום נהג המשיב ברכב, ביום 25.9.14, בשעה 10:05 בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי, בה מותרת מהירות של 90 קמ"ש במהירות של 172 קמ"ש.

יחד עם הגשתו של כתב האישום ביקשה המאשימה את פסילת רשיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. לטעמה של המאשימה, יש לה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב (סעיף 2 לבקשה), וחומרת העבירה מצדיקה את פסילת רשיון נהיגתו של המשיב (סעיף 7 לבקשה).

כדי לתמוך בבקשתה מפנה המאשימה לדברים שנאמרו ברע"פ 5250/12 אבו גוידר נ' מדינת ישראל (14.1.13), שם עמד בית המשפט על חומרתה של עבירת נהיגה במהירות. (סעיף 6 לבקשה).

מהנתונים המצויים בפני עולה כי המשיב נוהג החל משנת 2011 . (קרי כשלוש שנים).

לחובתו של המשיב שתי הרשעות קודמות בגין עבירות של עקיפת רכב מימין ושימוש בטלפון בזמן נהיגה.