סע"ש 677-04-14 פרנקל נ' לילית קוסמטיקה בע"מ

בבקשה מטעם הנתבעת לגילוי מסמכים רפואים

בפני בקשה מטעם הנתבעת למתן צו המורה לתובעת לחתום על כתב ויתור סודיות רפואית ולחילופין בקשה לגילוי מסמכים מתיקה הרפואי של התובעת.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות ואלה טעמי:

עיקר העובדות הצריכות לעניין :

1. התובעת עבדה כדיילת למכירת מוצרי קוסמטיקה בשירות הנתבעת החל מיום 11.9.97 ועד להתפטרותה ביום 22/8/14.

2. לטענת התובעת היא התפטרה מעבודתה מחמת אלרגיה בה לקתה. לכתב התביעה צורף אישור רופא תעסוקתי בו צויין כי התובעת איננה כשירה לעבודה הכוללת חשיפה לבשמים ולאבק.

3. נדמה כי הנתבעת איננה מקבלת את קביעת הרופא התעסוקתי (ובנוסף אף טוענת כי ניתן היה להציע לתובעת עבודה בנתבעת ללא חשיפה לבשמים או אבק). כך או כך, בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלת זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 הקובע כדלקמן:

   6.התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

    

    

4. בישיבת קד"מ שהתקיימה בפני ביום 8/12/14 טען ב"כ הנתבעת כדלקמן:

   בשנה האחרונה יש אצלנו תופעה שעובדים הולכים לרופא תעסוקתי ואומרים שהם רגישים לבשמים. כדי לדעת שמישהו רגיש לבשמים יש צורך בבדיקה מסוימת שעושים אותה. אם מישהו טוען שיש לו אלרגיה לבושם או אבק, צריך לעבור טסטים וזה מקובל ולא לעבור סתם ליד רופא ולהגיד שאני סתם לא סובלת ריח של בושם אחרי 20 שנה. ורופא צריך לבדוק ולציין האם לפי המבחנים יש רגישות לבשמים. מהאישור לא ברור אם עברה מבחנים ומה תוצאותיהם.