ת"ת 273-01-15 אלטרנטיוויזיה בע"מ נ' רבזוב

בעניין: התנגדות לביצוע התביעה ובקשה להארכת מועד 

1.ביום 30/9/13 הגישה התובעת כנגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב על סך 9,200 ₪ המבוססת על הסכם מיום 19/5/09. התובעת טוענת כי הנתבעת רכשה ממנה ציוד לווין בשווי 2,600 ₪ והתחייבה לשלם עבור התקנתו 1,200 ₪. עוד נטען כי הנתבעת רכשה חבילה של תמיכה טכנית בסכום חודשי של 85 ₪ למשך 60 חודשים. התובעת טוענת כי סיפקה לנתבעת את הציוד שהוזמן והתקינה אותו בביתה בהתאם להסכם ביום 13/6/10. לתביעה צורף מכתב התראה מיום 31/3/11. סכום התביעה מורכב מ 2,600 ₪ עבור הציוד, 1,200 ₪ עבור התקנה, 5,100 ₪ עבור תמיכה טכנית ו – 300 ₪ בגין הוצאות מכתב התראה.

2.לפי נתוני תיק ההוצאה לפועל, בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבעת ביום 8/12/13. מטעמים השמורים עימם לא צירפו הצדדים לכתבי הטענות את אישור המסירה ותצהיר המוסר.

3.ביום 23/12/14 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה להארכת מועד. באשר לעיתוי הגשת ההתנגדות, טענה הנתבעת כי לפני 3 חודשים בערך קיבלה מכתב מהבנק על מוגבלותה. הנתבעת צירפה לבקשה התראה על הטלת הגבלה מיום 5/9/14 במסגרת תיק זה. לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי יום לאחר שחתמה על ההסכם מיום 19/5/09 התברר לה כי הורד סכום של 2,135 ₪ בויזה במקום חלוקה חודשית כפי שסוכם בין הצדדים . לתמיכה בטענה זו מצרפת הנתבעת פירוט עסקאות בכרטיס אשראי של הנתבעת בו מופיע חיוב בגין עסקה מיום 20/5/09 לטובת קווי זהב 012. לא ברור בשלב הזה מה הקשר בין חיוב זה לבין התובעת. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ביום 23/5/09 הסכים נציג הנתבעת אולג לבקשתה לבטל את העסקה ולהחזיר לה את כל הכסף בתשלום אחד. הנתבעת טוענת כי נסעה לחיפה מס' פעמים וצילצלה לתובעת בכל דרך אך הנתבעת לא ענתה וייתכן כי סגרה את עסקה. הנתבעת טוענת כי הצלחת והציוד לא הגיעו. הנתבעת טוענת כי נציג התובעת מעורב בהליכים משפטיים רבים.

4.ביום 3/2/15 הגישה התובעת , באמצעות אולג בליומנוב , תגובה להתנגדות. נטען כי טענת הנתבעת לפיה לא קיבלה את השירות אינה מתיישבת עם אישור התקנה וקבלת ציוד עליו חתמה ביום 13/6/10. התובעת טוענת כי נודע לה על ביטול ההסכם רק במקביל לקבלת ההתנגדות. עוד מפנה התובעת לסעיף 8 להסכם אשר נערך בעברית וברוסית לפיו לקוח המבטל עסקה יבוטל ב – 35% מגובה העסקה. נטען כי התובעת פנתה לנתבעת מס' פעמים במטרה להסדיר את החוב אך כל פניותיה נענו בשלילה.

5.ביום 3/3/15 השיבה הנתבעת לטענות התובעת. הנתבעת טענה כי גילתה על קיומו של התיק בחודש 10/14 כאשר הלכה לקבל קצת זקנה מהבנק ונאמר לה שהיא מוגבלת בחשבון. עוד נטען כי הכתובת במסמך ההתקנה אשר צורף לתגובה אינה כתובתה והחתימה על המסמך אינה חתימתה. הנתבעת מדגישה כי ההתקנה הנטענת בוצעה שנה וחודש לאחר חתימת ההסכם. הנתבעת הדגישה כי לא הותקן אצלה דבר. עוד טענה הנתבעת כי הוגשו תביעות רבות כנגד התובעת וגם היו דיונים בטלוויזיה הרוסית בעניינה. הנתבעת צירפה לתשובה שלושה מכתבים שכתבה לישראכרט בחודשים 6-8/09 במסגרתם הסבירה כי התובעת קשורה ל – 012 קווי זהב והחיוב מתבצע תחת שמה. במכתב מיום 5/8/09 לחברת האשראי מציינת הנתבעת כי שוחחה עם 012 והם אישרו כי אין אצלם כל רישומים על שמה.

6.סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 מתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנת בהוכחת קיומו של טעם מיוחד. לאור טענת הנתבעת לפיה היא בת 81 ולאור האופן בו נערכו כתבי הטענות מטעמה, אני סבור כי די בהסבר שניתן בכל הנוגע לעיתוי הגשת ההתנגדות כדי להוות הסבר מניח את הדעת למחדל בעטיו הוגשה ההתנגדות באיחור. עוד יש לזכור לעניין זה כי העובדה שהתובעת, אשר לנציגה ניסיון רב בהליכים משפטיים בפני מותב זה, לא צירפה לתגובה העתק מאישור המסירה של האזהרה , בצירוף טענת הנתבעת בדבר השינוי במען , מותירה ספק בדבר תקינות אישור המסירה.

אשר על כן, מצאתי לנכון להאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל.

7.לגופו של עניין, די בעובדה כי אחד מרכיבי התביעה אינו מתאים להתברר במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר, כדי להצדיק בירור המחלוקת כולה בהליך משפטי מלא. כוונתי לרכיב התביעה שעניינו 300 ₪ בגין הוצאות מכתב התראה , שאין לו כל עיגון חוזי. בנוסף, לא ניתן כל הסבר על ידי התובעת מדוע הציוד הותקן רק ביום 13/6/10, למעלה משנה לאחר חתימת ההסכם מיום 19/5/09. כאשר מוסיפים לעובדה זו את טענות הנתבעת לפיהן חתימתה על אישור ההתקנה זויפה וגם הכתובת אינה נכונה, מתקבלת המסקנה לפיה מדובר בתביעה שיש לבררה בהליך משפטי מלא. לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון שלא לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת למרות שההתנגדות הוגשה באיחור.