פסק דין 16647-07, 13380/07

נתוני רקע ועובדות

1.התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע"), קבלן לעבודות חשמל, הגיש זו כנגד הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") , חברה קבלנית לביצוע עבודות בנייה אשר עמה התקשר בשני הסכמים לביצוע עבודות חשמל. התביעה העיקרית הוגשה ע"י התובע בטענה כי הנתבעת סילקה אותו מאתר העבודה טרם השלמת מלוא העבודות נשוא ההסכמים עליהם חתמו הצדדים, כאשר הוא מצדו היה מעוניין להמשיך ולבצע את העבודות נשוא ההסכמים עד תומן. התובע הגיש תביעה זו מאחר ולטענתו הנתבעת חייבת לו כספים הן בגין עבודות שכבר ביצע והן בגין הפסד הרווח שהיה צפוי להתקבל לו אפשרה לו הנתבעת לסיים את העבודות.

2. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד, שעיקרה נזקים שנגרמו לה לטענתה מחמת הפרת ההסכמים על ידי התובע ועזיבתו את אתר העבודה , טרם השלמת העבודות נשוא ההסכמים בין הצדדים. בנוסף אוחד ת.א שמספרו 16647/07 שהינו למעשה התנגדות לביצוע שטר בסך של 50,000 ₪ שניתן כשיק בטחון לפי הסכם בין הצדדים מיום 4.1.06 (להלן "שיק הביטחון").

בהסכמת הנתבעת ניתנה רשות להגן והצדדים הסכימו כי פסק הדין יכלול תיק נוסף זה.

3. בין התובע לנתבעת נערכו שני הסכמים, במסגרתם התחייב התובע לבצע עבור הנתבעת עבודות חשמל בשני פרויקטים אותם יזמה בעיר נשר בשם "טופ דניה" (להלן: "הפרויקט" או "הפרויקטים" )

ההסכם הראשון בין הצדדים נחתם ביום 4.1.06 (להלן: "ההסכם הראשון") ובו התחייב התובע לביצוע עבודות חשמל ב– 32 יחידות דיור בהן קיימות הכנות לטיח בתקרה ובקירות, ב- 65 יחידות דיור שטרם בוצעו בהן עבודות, בשטחים הציבוריים, בחניונים ובמערכות החוץ . ההסכם היה הסכם פאושלי והסכום עמד על כ – 971,000 ₪ לא כולל מע"מ והתייחס לשלב א' של פרויקט טופ דניה.

במהלך ביצוע העבודות נשוא ההסכם הראשון נתבקש התובע לטענתו לבצע עבודות נוספות שלא נכללו בהסכם ושכללו שינויי דיירים (להלן: "עבודות נוספות"). העלות עבור עבודות נוספות אלו פורט בנספח 1 להסכם הראשון כאשר התשלום עבורן היה אמור להיות משולם לתובע בנוסף לחשבון השוטף.

4. ביום 31.10.06 נחתם בין הצדדים הסכם פאושלי שני אשר התייחס לביצוע עבודות חשמל ב– 97 יחידות דיור, בשטחים הציבוריים, בחניונים ובמערכות החוץ בסכום כולל של 1,261,000 ₪ (להלן: "ההסכם השני"). הסכם זה התייחס לפרויקט טופ דניה שלב ב'.

על פי תנאי כל אחד מן ההסכמים, התחייב התובע לבצע ולהשלים את העבודות המפורטות בהסכמים ובנספחים להם על פי הוראותיה של הנתבעת, בידי בעלי מלאכה מעולים ולשביעות רצונה המלא של הנתבעת. התובע התחייב במסגרת ההסכמים להתחיל לעבוד מיד וברציפות. הנתבעת התחייבה כאמור לשלם עבור השירותים שיסופקו לה ע"י התובע בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים.

5. לטענת התובע לאחר חתימת ההסכם השני, נתגלעו מחלוקות בינו לבין הנתבעת בקשר לקצב ביצוע העבודות נשוא ההסכם הראשון ותשלום סכומים שהגיעו לתובע בגינם. המחלוקות הגיעו עד כדי סילוק התובע מהאתר ע"י הנתבעת, לאחר שהוא הספיק לטענתו לבצע את החלק הארי מהעבודות נשוא ההסכם הראשון. בנוסף לסילוקו של התובע מהאתר, ממשה הנתבעת גם ערבות בנקאית ע"ס 50,000 ₪ אותה מסר התובע לנתבעת. לאור האמור התובע הגיש תביעתו זו על יתרת תשלום שלטענתו הנתבעת חבה לו בגין העבודות החוזיות, וכן בגין העבודות הנוספות שביצע. בנוסף תובע התובע , הפסד רווח הנובע לטענתו מכך שהנתבעת הפרה את ההסכם השני הפרה יסודית, וכן על הערבות אותה חילטה.

6. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד בטענה כי ביום 2.1.07, נמסרה לתובע רשימת עבודות חשמל לביצוע אותן נדרש לסיים עד ליום 20.1.07, וזאת על מנת שהתבעת תוכל להתקדם עם הכנת הדירות למסירה לדיירים והוצאת טופס 4. ביום 7.1.07, לאחר שהתברר לנתבעת כי התובע אינו עובד בקצב שיאפשר לו לעמוד בלוח הזמנים אליו התחייב, בהתאם לרשימת העבודות מיום 2.1.07, התבקש התובע לתגבר את צוות העובדים מטעמו. התובע פנה ביום 4.2.07 למנהל הפרויקט מטעם הנתבעת ואמר כי בשל מצבו הכלכלי הקשה ובעיה תזרימית אליה נקלע, הוא לא יוכל לבצע את העבודה על פי תנאי החוזה. לפיכך הוא ביקש מהנתבעת כי היא תישא בעבורו בעלות החומרים, הציוד ושכר הפועלים, וכן בנוסף ביקש התובע מקדמה על סך של 50,000 ₪ .

7. הנתבעת הסכימה לעזור לתובע ולכן שני עובדים של התובע, וכן חשמלאי מוסמך ששכר התובע החלו לקבל את שכרם ישירות מהנתבעת (עובדים אלה הבהירו לנתבעת שלא יעבדו אם היא לא תשלם את שכרם ישירות). החשמלאי המוסמך, מר חזאם הישאם (להלן: "מר חזאם"), גילה מיד עם תחילת עבודתו כי הבניין היה רווי בתקלות במערכת החשמל, עד כדי כך שמסירתו לחברת החשמל הייתה בלתי אפשרית, לא כל שכן קבלת טופס 4. מצב דומה התגלה בדירות שמר חזאם החל לבדוק טרם הזמנת חברת החשמל. יש לציין כי מבחינת לוחות הזמנים של הפרויקט, במועד זה כבר היו עתידות עבודות החשמל להסתיים כליל. נוכח זאת, במסגרת פגישה שנערכה בין התובע לסמנכ"ל ההנדסה של הנתבעת, מר אושרי דוד (להלן: "מר דוד") הובהר לתובע כי הנתבעת תמחל לו על כל ההפרות שביצע לטענתה, ואף תימנע מלדרוש ממנו פיצוי כספי, אם רק ישכיל לגייס צוות עובדים מקצועי, גדול מספיק, ויבצע את עבודות החשמל בבניין במהירות ובנחרצות, על מנת להביא לסיומן המוקדם. התובע ביקש ימים מספר להגיב להצעה זו.

8. מכתב התביעה שכנגד עולה כי בתחילת חודש מרץ 2007 הודיע התובע למנהל הפרויקט מטעם הנתבעת, אינג' ליאור ברקת (להלן: "מר ברקת"), כי יותר משתלם לו מבחינה כלכלית להפסיק את ביצוע העבודות בבניין, שכן לטענתו הוא הפסיד כסף כתוצאה מביצוען. לאור הודעה זו פנתה הנתבעת, באמצעות בא כוחה, ביום 11.3.07, לתובע, והתריעה בפניו כי למרות התחייבויותיו קצב התקדמות העבודות איטי וכי בבדיקות חשמל אקראיות שנערכו, התגלו ליקויים חמורים, ובשל כך, נאלצת הנתבעת לבצע בדיקות חשמל סדרתיות ולתקן את הליקויים שנתגלו.

נטען כי התובע לא עשה מאומה על מנת להדביק את הפער שנוצר בלוח הזמנים, ומנהל הפרויקט של הנתבעת, נאלץ לתפקד הלכה למעשה כקבלן חשמל לכל דבר ועניין, לרבות ניהול החשמלאים שנשכרו לעבוד עבור הנתבעת.

9. הנתבעת טענה כי הפרתו השיטתית של הסכמים על ידי התובע, הליקויים בעבודתו והיעלמותו מאתר הבנייה, יצרו פערים משמעותיים בלוחות הזמנים ועיכובים עד אשר לא נותרה ברירה אלא להפסיק את ההתקשרות עם התובע.