ע"א 484-01-15 קוממי נ' פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ

(בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין)

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' הרשמת הבכירה רנה הירש) בתא"מ 15122-12-13, שניתן ביום 23.11.14, במסגרתו חויב המבקש לשלם למשיבה סך של 7,949 ₪ בגין נזק שנגרם לאחרונה בתאונת דרכים בה היו מעורבים הצדדים, כמו כן חויב המבקש בסכום האגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,001 ₪.

2.המבקש הגיש ערעור ועותר לעיכוב ביצוע.

3.לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיענות לה.

4. ראשית, יש להתייחס להיקף סכום פסק הדין. אמנם "דין פרוטה כדין מאה" אך לשאלת הסכום חשיבות, בעת שבית המשפט שוקל בין היתר את שאלת סיכויי ההחזר למקרה שפסק הדין בערעור יתהפך. סכום של 10,000 ₪ (גם אם לוקחים בחשבון את הפרשי ההצמדה והריבית) איננו סכום שחברות פעילות וקיימות יתקשו בדר"כ להחזירו. בהקשר זה יצוין כי המבקש לא טען, וממילא לא הוכיח, לעניין סולבנטיות המשיבה.

5.הנחת המוצא לדיון בבקשה לעיכוב ביצוע, הקבועה בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הינה כי אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים.

דהיינו, הזוכה זכאי ליהנות מפסק הדין בסמוך למועד נתינתו, והוא אינו נדרש להמתין להכרעה בערעור. כך נובע, שאם יתקבל הערעור בסופו של יום, אז (ורק אז) יהיה על הזוכה להשיב את שקיבל לידי המערער.

עם זאת, תקנה 467 לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי לעכב ביצועו של פסק דין, כחריג לכלל, אם הוכיח מבקש בבקשה לעיכוב הביצוע קיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במסגרת התנאי השני בדבר מאזן הנוחות, לא די להוכיח כי לזוכה (המשיב בערעור) לא ייגרם נזק מעיכוב נוסף בביצוע פסק הדין, אלא על המבקש להוכיח כי ככל שפסק הדין יבוצע ללא דיחוי הרי שהוא ייתקל בקושי משמעותי בהשבת המצב לקדמותו.

אלו העקרונות המנחים שלאורם יש לבחון בקשות עיכוב ביצוע, והם חלים בראש ובראשונה על פסקי דין הקובעים חיוב כספי.

6.כאמור, הנחת המוצא בנוגע לפסקי דין שמטילים חיובים כספיים הינה כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר כשלעצמו מצב בלתי הפיך, וכי כספים ששולמו ניתנים להשבה בסופו של יום אם יתקבל הערעור (ראו למשל: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178 (2002); ע"א 4757/05 בנק הפועלים בע"מ – אגף משכן נ' זיתוני (פורסם בנבו, 2.6.2005); ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ (פורסם בנבו, 30.8.2009)).