סיבוני נ' שירות בתי הסוהר

1.העותר נדון למאסר עולם (לא קצוב). נושא מאסרו מיום 7.5.2000. מסווג לקטגוריה א'.

2.בתאריך הרלבנטי שהה העותר בכלא איילון, בתא עם חמישה אסירים נוספים (להלן: "התא").

3.ב-17.3.2018 נערך חיפוש בתא ונתפסו שני בקבוקי אלכוהול, החשודים כאלכוהול בהכנה עצמית. לאור ממצאי החיפוש הוצאו מוצרי חשמל מהתא ונשללו מהעותר ומהאסירים שותפיו לתא, טובות הנאה (להלן: "טובות הנאה או פריווילגיות"). טובות ההנאה שנשללו מהעותר הן קנטינה וביקורים.

4.ההחלטה לגבי שלילת טובות ההנאה נתקבלה ב – 20.3.2018 על ידי מנהל האגף רס"ב נדב נתן (להלן "מנהל האגף"). תוקפן של השלילות לחודש ימים 2.4.2018 - 1.5.2018

5.ב- 21.3.2018 הגיש העותר השגה על שלילת הפריווילגיות (להלן: "ההשגה") כותרת ההשגה "ערעור על שלילת הפריווילגיות". העותר ביקש ביטול שלילת טובות הנאה, ולהורות על זיכויו (עמ' 3).

העותר ביסס טיעוניו על הוראות פקודת הנציבות 04.17.00 (להלן: "הפקודה"). בעיקרי הדברים, הוא טען כי בנסיבות המקרה היה מקום להעדיף שלילת טובות הנאה באופן אישי ולא היה מקום לשלילה קבוצתית של טובות הנאה, לאור הודאתו של האסיר אליאור עומסי (להלן: "עומסי") שהאלכוהול המאולתר שייך לו.

עוד נטען בהשגה כי בהתאם לסעיף 1ג(2) לפקודה, שלילה קבוצתית של טובות ההנאה היא בסמכותו הבלעדית של מפקד בית הסוהר, בשעה שבעניינו, ההחלטות לגבי שלילת טובות ההנאה נתקבלו על ידי מפקד האגף ומשכך ההחלטות אינן חוקיות ודינן להתבטל.

6.ב- 1.4.2018 הגיש העותר עתירת אסיר ולצידה בקשה דחופה לסעד ביניים – "עיכוב ביצוע" של שלילת טובות ההנאה, שאמורות להתחיל ב- 2.4.2018.(להלן: הבקשה)

7.העתירה והבקשה הוגשו לאחר שבמהלך סיור של סגנית מפקד ביס"ר איילון, באגף בו שהה העותר (להלן: "סגנית מפקד ביס"ר) נאמר לעותר על ידה שבתום החג יוזמן לראיון בקשר להשגה שהגיש.

8.ב-8.4.2018 הוזמן העותר לראיון אישי בפני סגנית מפקד ביס"ר בקשר להשגה על שלילת הפריווילגיות. בנימוקי ההחלטה נרשם "ההשגה לא התקבלה מאחר ויש ידיעה מודיעינית בנושא" (ראה נספח ה' טופס "השגה". לנספח ה' צורף מסמך של הראיון האישי שנעשה עם העותר ב- 8.4.2018 המתיימר לפרט את מהלך הראיון)

ההחלטה בהשגה נמסרה לעותר ב-29.4.2018 (רק לאחר שהעותר פנה לבית המשפט).