קרני נ' צרצור ואח'

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכבו. לטענת התובע בעת נסיעה בצומת מורשה בנתיב השמאלי הצמוד לאי התנועה במטרה לפנות שמאלה לכיוון צומת ירקונים, עצר למופע אור אדום ברמזור; או אז חש מכה בפינה שמאלית אחורית. מכאן לטענתו אחריות הנתבעים או מי מהם לתאונה.

תחילה הוגשה התביעה על מלוא סכום הנזק, בתוספת ירידת ערך, שכ"ט שמאי, עוגמת נפש והוצאות משפט סך כולל של כ- 24,000 ₪.

עדכון גובה הנזק:

בדיון מיום 29/10/17 עדכן התובע כי בשל חלוף הזמן בחר לפנות למבטחת שלו ופוצה בגין הנזק. בית המשפט הבהיר לתובע כי יש לפיכך לעדכן את רכיבי התביעה ואת סכומה, באשר זו הפכה למעשה ל'תביעת הפסדים'.

בהודעה מיום 23/10/17 עדכן התובע כי פוצה בידי המבטחת שלו בגין גובה הנזק ושכ"ט שמאי.

בדיון מיום 8/4/17 הבהיר התובע כי לא נגבתה ממנו השתתפות עצמית (עמ' 5, ש' 6).

התובע טען להפסד הנחת העדר תביעות (עמ' 5, ש' 7).

בהתאם לדברי התובע פוצה על ירידת ערך באופן חלקי בלבד. לעניין זה הבהיר בית המשפט לתובע כי יש לפנות בעניין זה למבטחת של התובע להבהיר מדוע מצאה שלא לפצות את התובע במלוא ירידת הערך לפי חוות דעת השמאי מטעמו (עמ' 4, ש' 23).

יובהר כבר בשלב זה כי לא נהוג לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש בסוג זה של תיקים, אלא במקרים חריגים שמקרה זה אינו נמנה עליהם.

בנסיבות האמורות מדובר אפוא בתביעה על הפסד הנחת העדר תביעות והוצאות משפט.

באשר להפסד הנחת העדר תביעות טוען התובע כי בשל התאונה לא הסכימה המבטחת שלו לחדש לו את הביטוח ולפיכך נדרש לבטח את רכבו בחברת ביטוח אחרת. לטענתו תחת פרמייה שנתית של 2,855 ₪ בשנת 2017 נדרש לשלם 4,600 ₪ עם חידוש הפוליסה לשנת 2018.