פסק דין 754-08-14

1.ביום 4/11/2010 נפל המערער בתאונה, אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

2.ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 29/7/2014 (להלן: "הועדה") קבעה למערער 15% נכות זמנית לתקופה שמיום 1/2/2011 עד ליום 30/6/2012, ו-15% נכות צמיתה החל מיום 1/7/2012, ולפי פריט 35(1)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, שעניינו " "מחלת העצמות והפרקים" – ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר, קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות" (לאחר הפעלת תקנה 15).

3.כנגד החלטת הועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר בפניי.

4.יצוין עוד, כי עניינו של המערער הוחזר לועדה, לאור פסק דינה של כב' הרשמת לובנא תלחמי סוידאן מיום 27/3/2014 בב"ל 24646-02-14 (להלן: "פסק הדין"), בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתתייחס מפורשות ובאופן מנומק וממצה לחוות דעתה של ד"ר בלוך מיום 28/11/11, תוך התייחסות מפורטת מדוע יש לסטות מקביעתה של ד"ר בלוך באשר לאחוזי הנכות."

5.להלן עיקר טענות המערער:

א.הועדה לא התייחסה לקביעתה של ד"ר בלוך ולפיה הרדימות ברגל שמאל של המערער והכאבים הנוירופטיים מהם הוא סובל קשורים לחבלה בגב.

ב.הועדה לא ציינה מדוע היא אינה מאמצת או שוללת את קביעתה של ד"ר בלוך בעניין הקשר הסיבתי.

ג.בניגוד לקביעת הועדה ולפיה המערער התלונן לראשונה על כאבים בעמוד השדרה רק תשעה חודשים לאחר התאונה, מכרטיסו הרפואי של המערער עולה כי הוא התלונן עוד קודם לכן בנושא זה.

ד.חוות דעתו של ד"ר מחאג'נה, שאליה מפנה הועדה, אינה חד משמעית והחלטית.

6.להלן עיקר טענות המשיב: