מדינת ישראל נ' נסאר

הובאה לפני בקשה לביטול פסק דין בו נדון המבקש בהעדרו, ביום 3.12.17. 

מכתב האישום שהוגש נגד המבקש עולה כי ביום 3.5.17, בשעה 16:50, נהג המבקש באופנוע, מסוג "ימהה", מ.ר. 1219812, שעליו נמסרה הודעת אי שימוש, בניגוד לתנאים שפורטו בהודעת האי שימוש, בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, וללא פוליסת ביטוח תקפה, בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970.

בדיון שהתקיים ביום 10.7.17 זומן המבקש, בנוכחותו, לדיון שהתקיים ביום 3.12.17, וחתם על קבלת הזימון.

ביום 3.12.17 המבקש לא התייצב והורשע בהעדרו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בגזר הדין נדון המבקש לפסילה לתקופה של 3 חודשים, פסילה מותנית ל – 3 חודשים למשך שנתיים וקנס בסך 1,000 ₪.

ביום 27.12.17 הוגשה הבקשה שבנדון, בה כפר המבקש בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום מהטעם שלדבריו לא ביצע את העבירות המיוחסות לו. לטענת ב"כ המבקש, המבקש לא נתפס כשהוא נוהג ברכב והוא אינו הבעלים של הרכב.

טיעון נוסף שהועלה הוא כי המבקש לא ידע אודות הדיון ומעולם לא קיבל הזמנה לדין, ורק לאחרונה נודע לו כי הורשע ונגזר דינו.

ביום 27.12.17 הורה בית המשפט כי על המשיבה היה למסור תגובתה תוך 30 יום.

עד היום לא הוגשה כל תגובה, ומכאן ההחלטה, על בסיס החומר הקיים.

המסגרת המשפטית

סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לדון אדם בהיעדר וקובע חזקה כי אם הוזמן ולא התייצב בבית המשפט יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו, וכי בית המשפט רשאי לדונו בהיעדר.  ונביא בקצרה את נוסח הסעיף.

"240.      (א)       בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל–1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

..........

(א)2        נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(א)3        בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.......

(ב) על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו-(ט).