סגרדה נ' קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ ואח'

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 2.11.2016 בתל אביב. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 23,448 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי, ובזבוז זמן.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת עצם התרחשות התאונה.

3. התובעת טוענת כי רכבה נפגע ע"י משאית הנתבעים, בעת שחנה בצד הדרך. היא לא ראתה את הארוע, אולם כשהגיעה לרכבה סיפר לה עד ראיה כי משאית הנתבעים פגעה ברכבה, בעת ניסיון לבצע נסיעה אחורנית אל אתר בניה.

4.עד הראיה סיפר, כי ראה את הארוע מול עיניו, והגם שבזווית ראייתו לא ראה את עצם המגע בין כלי הרכב, שמע את הפגיעה, ומייד הפנה את תשומת לב נהג הנתבעים לכך, אולם זה הכחיש את דבר הפגיעה. לדבריו, הנסיעה אחורנית היתה בלא מכוון.

5.שני עדים אלה טענו, כי עובר ליום הארוע לא הכירו זה את זה, הגם ששניהם גרים באותו אזור.

6.נהג הנתבעים טען, שנסע בסיוע מכוון, וכשהמכוון הפנה תשומת לבו לרכב החונה לידו, ירד מהמשאית, וידא כי הדרך פנויה, והמשיך בנסיעה. לדבריו, המכוון אינו מוכר לו אישית, והוא האיש שתפעל ציוד באתר הבניה.

7.לאחר ששמעתי את העדויות, אני מעדיף את גרסת התובעת ועד הראיה על פני גרסת נהג הנתבעים, הן משום היות זו מבוססת על עדות ראיה של אדם הנחזה להיות בלתי תלוי; והן משום העדרו של המכוון מבית המשפט (ולא ניתן לקבל את טענת נהג הנתבעים, כי אינו מכירו, שכן שעה שעל אתר הואשם בפגיעה, מצופה היה שלכל הפחות יקבל את פרטי המכוון, למען יוכל לזמנו בעתיד לעדות, למקרה הצורך; ועוד, כי מן הסתם יכול היה לברר באמצעות מי שהזמין אותו למקום מה היו פרטי מפעיל הציוד, אשר לדבריו כיוון את נסיעתו אחורנית).

8.משהוכחש עצם הפגיעה, לא מצאתי ממש בטענה כי היה נזק קודם ברכב, וממילא טענה זו לא הוכחה. מאידך גיסא, נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לבזבוז זמן, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

9.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 22,448 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את שכר העד בסך 300 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,940 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.