אלדבסאם נ' פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש ביום 31.12.17 בהעדר הגנה מצידו במועד הקבוע לכך בדין.

לטענת המבקש מסירת התביעה בוצעה שלא בהתאם להוראות הדין, זאת לאור העובדה כי כתב התביעה נמסר לידיו אחיו של הנתבע, שאינו בן 18 ואף לא נחזה להיות ככזה. זאת ועוד, לטענת המבקש בידיו טענות הגנה טובות לאור העובדה כי האחריות לאירוע התאונה רובצת על כתפיו של נהג רכב התובעת. זאת ועוד טוען המבקש כי התביעה הוגשה לבית משפט נכבד זה בהעדר סמכות מקומית. בשל כל המקובץ לעיל סבור המבקש כי יש לבטל את פסק הדין ולהעביר הדיון לבימ"ש השלום בבאר שבע.

לטענת המשיבה פסק הדין- בדין ניתן. לדידה לא הוכיח המבקש את טענתו כי המסירה לא בוצעה כדין. לתצהיר המבקש לא צורפה כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד כי התביעה נמסרה למי שאינו בן 18. בנוסף, גם כשנודע למבקש על קיומו של כתב התביעה, לא הזדרז לפעול ולפיכך עליו לשאת בתוצאות מחדלו. הגם שלטענת המשיבה ע"פ פסיקת בתי המשפט אין מקום לעמוד על קוצו של יוד בענייני סמכות מקומית, הביעה הסכמתה, ככל ויבוטל פסק הדין, להעברת הדיון למחוז דרום לאור טענות המבקש ביחס לסמכותו המקומית של ביהמ"ש. בסיפא לתגובתה שבה המשיבה והזכירה עמדת ביהמ"ש העליון ביחס לחובת הצדדים לעמוד בזמנים אותם קצב החוק.

המבקש השיב לטענות שהועלו בתגובת המשיבה והטעים כי מדבריה עולה כי אין בידיה תגובה לגופה של בקשה וכי יש לבטל את פסק הדין בכל הטעמים שהועלו במסגרת הבקשה.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק (קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול (ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) (פורסם בנבו))."

וראה לעניין זה גם "סדר דין אזרחי – חידושים, תהליכים ומגמות" , דודי שוורץ, 113-

"פסק דין הניתן במעמד צד אחד באותם מקרים שבהם לא הוגש כתב הגנה או שהנתבע לא התייצב לדיון, ניתן על ידי בית המשפט בלא שהסכסוך נדון לגופו של עניין. הפסיקה פיתחה כללים לבחינת בקשתו של הנתבע לבטל את פסק הדין, ובכלל זה בדיקת התייחסותו בבקשתו לסוגית המצאת התובענה או לסוגית זימונו לדיון וכן, וזה העיקר, בדיקת התייחסותו לסוגיית סיכויי הגנתו. מעתה נבחנים שיקולים אלה גם באספקלריה של זכות הגישה של הנתבע לערכאות כזכות חוקתית."