מדינת ישראל נ' קפלן

לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

המבקש טוען כי לשם הכשרת העבירה נפתח תיק היתר. הליך קבלת היתר הבנייה בתיק 16/957 מתקדם ונמצא בשלב של הכנת המלצה ותיאום תיקונים על מנת להגישו לוועדה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בקשתו של המבקש להיתר נדחתה על ידי הוועדה בהחלטה מיום 18.6.17 בשל כך שהיא סוטה באופן ניכר מן התב"ע החלה במקום. מנכשל הליך ההכשרה, אין מקום למתן ארכה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפי סעיף 207 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008, נקבעה ע"י כב' בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובכלל זה ברע"פ 8220/15 רשיק כאפיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.15) וכן ברע"פ 9035/16 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.11.16) . בית המשפט שב והדגיש, כי דחיית מועד ביצוע צו תעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:

"הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו היעתרות לבקשה לדחיית המועד לביצוע הצו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו... יוטעם, כי הנטל להוכיח כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על המבקש את עיכוב ביצוע צו ההריסה, ובעניין זה אין די בטענות בעלמא בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו" (רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, 27/12/15 (פורסם בנבו)).

במקרה זה, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 2003, וטרם הוכשרה. חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, הרי שלא הוכח כי יש סיכוי להכשרת העבירה בקרוב. מתגובת המשיבה, אשר לא נסתרה, עולה כי הבקשה למתן היתר בנייה נדחתה עוד ביום 18.6.17, ועל כן לא קיים הליך תכנוני בפועל שנועד להכשיר את העבירה. מכאן שלא ניתן לומר כי ההיתר הוא "בהישג יד".

בהעדר אופק תכנוני ברור וקרוב להכשרת המבנה, ומשלא הוכחה התקדמות ממשית בהליכי הכשרת הבניה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי (ראו: ע"פ (י-ם) 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 17/07/13).

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ח, 22 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.