מדינת ישראל נ' אבו תורקי

לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

המבקש טוען כי מדובר במבנה שהוקם בשכונת ראס חמיס, שהוא אזור שאינו מתוכנן ולא חלה עליו תכנית מתאר. המבקש ניסה לקדם תכנית נקודתית, אך זו נדחתה לאור מדיניות הוועדה המחוזית להימנע מקידום תכניות נקודתיות באזור.

ביום 27.6.11 הגישו תושבי השכונה עתירה מינהלית שעניינה, בין היתר, אי קידום תכנית כלשהי באזור שתאפשר את הכשרת עבירות הבנייה בשכונה. במסגרת הסדר אליו הגיעו הצדדים ביום 18.8.11, הוסכם כי התושבים יחזרו בהם מהעתירה תוך שמירת טענותיהם, והעיריה מצידה תצהיר כי אין בכוונתה לבצע את צווי ההריסה נשוא העתירה, וכי אם תחפוץ לעשות כן תודיע לתושבם על כוונתה לפחות 60 יום טרם ביצוע ההריסה, על מנת לאפשר להם לנקוט בהליך שייראו לנכון. בייום 1.10.13 הודיעה המשיבה על כוונתה לבצע צווי הריסה בשכונת ראס אל עמוד. המבקש ושכניו הגישו עתירה מינהלית, והוסכם כי העותרים יחזרו בהם מהעתירה נוכח הצהרת המשיבה כי אין בכוונתה לבצע צווי הריסה בשכונה, כי העותרים לא יידרשו להגיש בקשות למתן ארכה, וכי אם יחול שינוי במצב הדברים יודיעו על כך לעותרים 14 יום מראש.

ביום 27.12.17 המציאה המשיבה למבקש הודעה על כוונתה לבצע את צווי ההריסה. לפיכך, המבקש ושכניו הגישו עתירה מינהלית ביום 3.1.18, בה טענו כנגד חוקיות ביצוע צווי ההריסה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בהעדר הליכי תכנון אין מקום למתן ארכה ותוצאות העתירה המינהלית אינן רלבנטיות.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה, זאת לנוכח העתירה המינהלית שהגישו תושבי השכונה בעניין חוקיות צווי ההריסה, ועל מנת לאפשר לתושבים למצות את ההליכים המינהליים העומדים לרשותם.

לכך מצטרפת העובדה, כי מדובר בצו הריסה שביצועו הוטל על הוועדה המקומית, כך שלמבקש עלול להיגרם נזק בלתי הפיך.

לפיכך, אני קובעת כי מועד ביצועו של הצו יידחה עד ליום 1.8.18.