לפניי שני ערעורי מנהל הארנונה של עיריית ת"א-יפו הנדונים במסגרת פס"ד אחד לאור הסוגיה הזהה שבשניהם בעניין קביעת ועדת הערר לענייני ארנונה, ולפיה חדרי נוחיות במסדרון קומתי בבנייני משרדים, הפתוחים ומשמשים את כל באי הקומה, הם "שטח משותף" הפטור מארנונה לפי ס' 1.3.1(ח) לצו הארנונה של עיריית ת"א-יפו.
בטרם דיון, ועל מנת להקל על הקורא, יובא ס' 1.3.1(ח) לצו הארנונה של עיריית ת"א-יפו לשנת 2016 בנוסחו המלא (להלן: "סעיף הפטור" ו"צו הארנונה" בהתאמה):
"שטח משותף בבנין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא יחויב, למעט בנין או קומה אשר לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק ע"י מחזיק אחד.
שטחים משותפים אלו יחולקו ויחויבו באופן יחסי בין המחזיקים.
שטחים המשמשים למערכות אנרגיה, מיזוג אויר וכיוצא בזה והמוחזקים באחריות חברת ניהול או ועד הבית – יחויבו במלואם"
(לסקירת התפתחות הסעיף ר' עע"מ 867/11 עיריית תל אביב-יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ, פס' 2 לחוו"ד כב' הש' פוגלמן (28.12.2014) (להלן: "עניין אי.בי.סי")).
אין מחלוקת בענייננו שעסקינן בבניינים שאינם משמשים למגורים, ושאין מחזיק אחד בלפחות 80% מהשטח הלא משותף בקומות מושא המחלוקת, ולפיכך ככל ששטח חדרי הנוחיות הוא "שטח משותף", אין מקום לחייב את המשיבים בארנונה עבורו. כאמור, ועדת הערר בהחלטות מושא הערעורים דנן קבעה שמדובר בשטח משותף הפטור מארנונה. לטענת מנהל הארנונה, שטח חדר הנוחיות אינו שטח משותף אלא "שטח המוחזק במשותף", ועל כל מחזיקי הנכסים בקומה לשלם ארנונה בגינו.
רקע והעובדות שאינן במחלוקת
קודם להגשת הערעורים, הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ת"א-יפו באותו נושא. בבקשת האישור נטען, כי דינם של חדרי נוחיות קומתיים כדינם של שאר השטחים המשותפים בקומה, הפטורים ככלל מתשלום ארנונה. כן נטען, שהעירייה מחייבת את חדרי הנוחיות הקומתיים בארנונה שלא כדין, ורק נישומים המשקיעים משאבים מצליחים בסופו של יום להביא לביטול החיוב במסגרת הליך הערר, כשיתר הנישומים ממשיכים בתום לב לשלם, ולפיכך מוצדק לדון בתובענה כייצוגית. הבקשה לאישור נדחתה מטעמי סמכות עניינית לאור עע"מ 6993/15 עיריית תל אביב-יפו נ' אספיאדה בע"מ, (16.08.2016) (להלן: "עניין אספיאדה") כיוון שמדובר בסוגיה של סיווג, הנמנית על המקרים המצויים בסמכות מנהל הארנונה וועדת הערר (ר' ת"צ (מינהליים ת"א) 49117-07-13 אספרסו קלאב בע"מ נ' עיריית ת"א-יפו (06.12.2016)).
הערעורים דנן עוסקים בהחלטות מנהל הארנונה משנת 2015 לחייב את המשיבים בארנונה בחלקם היחסי בחדרי הנוחיות הקומתיים בבניינים בהם הם מחזיקים משרדים. בעמ"נ 56033-02-17 – המשיבים 1 ו-2 (להלן: "ציפורן") רשומים כמחזיקים בנכס בסיווג "משרדים" בשטח כ-113 מ"ר בבניין ברח' בית עובד 15 בת"א-יפו. ביום 18.12.2015 הוסיף מנהל הארנונה לשטח הנכס לחיוב שטח של 4.18 מ"ר, שמהווה את חלקם היחסי של המשיבים בחדרי הנוחיות הקומתיים; בעמ"נ 30605-05-17 – המשיב עו"ד ישראלי רשום כמחזיק בנכס בסיווג "משרדים" בשטח 127.46 מ"ר בבניין ברח' מנורת המאור 3 בת"א-יפו. ביום 15.7.2015 הוסיף מנהל הארנונה לשטח הנכס לחיוב שטח של 6.87 מ"ר, שמהווה את חלקו היחסי של המשיב בחדרי הנוחיות הקומתיים.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.