אוגש אלבוחר נ' שוואלב ואח'

תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 6.7.17 בה היה מעורב רכבו של הנתבע 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

לפי טענתה ועדותה של התובעת הרי שביום התאונה ביקשה להכנס לחניה בניצב למדרכה. לקראת סיום החניית הרכב פתחתה הנהגת ברכב הנתבעים את הדלת ופגעה בדלת ימין של רכב התובעת.

הנהגת ברכב הנתבעים, גב' שוואלב ציפורה, טענה כי פתחה את הדלת לאחר שוידאה שהחניה משמאלה ריקה, ואף החלה לצאת מהרכב. לפתע הגיח רכב התובעת ונכנס למקום החניה משמאל במהירות ותוך כדי כך פגע בדלת רכב הנתבעים.

בהתאם לתמונות שצירפה התובעת ניזוקה דלת ימין ברכב באמצעיתה. הנתבעים טענו כי המקום צולם על ידי מצלמות אבטחה של עיריית רמת השרון, ולבקשתם ניתן צו למסירת הסרט ביום 3.10.17. ביום 15.11.17 הודיעו הנתבעים כי מבירור שנערך הסתבר כי הסרטון נמחק, וביקשו לזמן את מר יהודה קצב, מנהל המוקד העירוני, אשר נטען כי צפה בסרטון.

נעתרתי לבקשה לזימון העד, אולם במועד הדיון לא התייצב העד; אך הוצג מסמך בכתב יד ובחותמת העד בו נאמר כי לבקשת גב' שוואלב צפה העד בסרטון וראה כי כאשר החנתה את רכבה בחניה ליד השופרסל ופתחה את הדלת של רכבה, החניה לידה היתה פנויה. האמור במסמך זה תומך בגרסתה של הנהגת ברכב הנתבעים שלפיה בעת פתיחת הדלת לא היה רכב התובעת בחניה לידה.

אמנם, עורך המסמך לא התייצב לעדות, ומדובר בעדות מפי השמועה שאינה קבילה; אולם בנסיבות המקרה מצאתי לקבל את המסמך וליתן לו משקל מהימן, מהטעמים הבאים: ראשית, סעיף 62(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1984 קובע: "בית המשפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא הייתה קבילה בבית משפט אחר".

שנית, לא הוכחה היכרות בין הנתבעים לבין עורך המסמך, כך שהוסר החשש כי עורך המסמך הוא בעל עניין להטות את דבריו לטובתם.

שלישית , מדובר בראיה מהימנה על פניה גם בלא צורך לערוך בירור נוסף באמצעות חקירה, שכן מדובר במסמך שנערך על דף מכתבים של עיריית רשמת השרון, והעורך והחותם על המסמך עשה כן כבעל תפקיד בעירייה. סביר להניח כי מתוקף תפקידו מודע עורך המסמך למשמעות האמור בו ולכן הסיכוי כי ירשום דברי שקר אינו גבוה. לכן, תיטה הכף להקנות למסמך משקל ממשי.

רביעית, ניתן להעריך במידה רבה כי הסיכוי שהאמור במסמך ייסתר אינו גבוה, שכן מדובר בדיווח ממוקד וטכני על מה שראה מנהל המוקד בסרטון, קרי, שהנהגת ברכב הנתבעים פתחה את הדלת וברגע הפתיחה לא היה רכב לידה. סביר להניח כי אם הממצאים היו אחרים, לא היו הנתבעים דואגים להביא את המסמך כראיה, שכן מדובר בראיה שיכולה לפגוע בהם.

(השוו, למשל, ת"ק (י-ם) 50816-01-14 צ'רנין נ' שומינוב (28.8.2014), שם קיבל בית המשפט כראיה דו"ח אירוע שערך שוטר סיור, ללא שהשוטר העיד בהליך; וכן, ת"ק (ת"א) 33989-10-14 זופניק נ' גילבה (25.10.2015), שם הסתפק בית המשפט כראיה בדוחות פעולה של שוטרים, מהם עולה שהנתבע הקים רעש בלתי סביר).

אף שגם במעמד הדיון הוצג המסמך לתובעת לא היה בפיה מענה לגופו של המסמך והיא הסתפקה באמירה כי אין לה מה להוסיף.