דלרהים נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

התובע, רואה חשבון, הינו צרכן חשמל של הנתבעת בהתאם לחוזה כדין במשרדו ברח' הנביאים 40 בחולון.

לטענת התובע, ביום 14.11.2016 בין השעות 12.00-15.00 נוצרו הפרעות במתח אזורי גבוה ברח' הנביאים בחולון. עובדה זו תועדה בהודעת התא הקולי של הנתבעת ואף אושרה על ידי נציג הנתבעת בשיחה טלפונית עימו.

לטענתו, כתוצאה מהפרעות במתח הגבוה ומספר נפילות במתח החשמל, נפגעו ויצאו מכלל שימוש שני מסכי מחשב אותם רכשה זה לא מכבר, והוא נאלץ לרכוש חדשים תחתיהם, בסך כולל של 2,672 ש"ח. המחשבים עצמם או ציוד אחר לא נפגעו עקב קיומה של מערכת "אל פסק" במשרדו.

כן טוען התובע לנזקים בלתי ממוניים בסך של 3,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי משרד התובע מוזן בחשמל מתחנה המצויה על קו מתח "בור" המזין מאות צרכנים ומנוטר על ידה באופן רציף. לטענתה, מרישומיה עולה כי במקום ובמועד האירוע לא נרשמו תקלות או הפרעות כלשהן ברשת החשמל המזינה את מקום הצריכה.

עם זאת הנתבעת מאשרת כי באותו יום אירעה הפרעה בקו מתח גבוה "עופרת" המשותף לקו מתח "בור" ממנו משרד התובע. לטענת הנתבעת, ייתכן שבשל כך התובע חש תנודות בחשמל שנבעו מפעולות המיתוג שנעשו לצורך הטיפול בקו "עופרת", ואולם בקו "בור" כאמור – לא נרשמו אירועים חריגים.

הנתבעת מאשרת עוד כי בשעה 13.26 של אותו יום התובע אכן פנה לנציג טלפוני ונענה שידוע כי קיימת תקלה באזור וכי הצפי לתיקונה הוא עד השעה 15.00. כמו כן הנתבעת מאשרת כי התובע אמר באותה שיחה כי נגרם לנזק לציוד.

לחלופין, הנתבעת טוענת כי הנזק נגרם עקב אירועים שאינם מזכים בפיצוי כהגדרתם באמת מידה 48 של רשות החשמל.

אם נסכם את העובדות – כפי שעולות עד כאן:

1.היתה תקלה בקו אחר, שאינו הקו שמזין בחשמל את משרד התובע;

2.בקו האחר בוצעו פעולות מיתוג;

3.ייתכן שפעולות המיתוג בקו האחר גרמו לתנודות בחשמל המוזן למשרד התובע;

4.התובע פנה בזמן אמת לנתבעת וסיפר לה על תנודות החשמל במשרדו ועל הנזק שנגרם, ועוד באותו יום, בשעה 14.18 (ר' החשבונית שצורפה) קנה מסכים חלופיים.

הכלל הוא שעל התובע להוכיח תביעתו. לפיכך, לכאורה, עליו להוכיח כי האירוע הנ"ל עומד באמת מידה 48. יצויין כי אמת מידה 48 הינה למעשה סטנדרטים של התנהגות מקצועית בלתי הולמת, אשר קיומם ייחשב כהתרשלות.

דא עקא, הקריטריונים המפורטים באמת מידה 48 הינם קריטריונים טכניים ביותר, שככלל, קשה לצרכן הקטן להוכיח את קיומם – הן מחמת עלות נטל ההוכחה המחייבת צירוף חוות דעת מקצועית, והן מחמת העובדה שכל המידע הרלוונטי להם נמצא בשליטת הנתבעת, ואין לצרכן הקטן כל נגישות אליהן.

במקרה כזה, בו ברור לחלוטין מהודאת הנתבעת כי התרחשה תקלה כלשהי בקו מתח אחר יכול שהשפיעה על מתח החשמל בו מוזן משרד התובע, הרי שחל במלוא עוצמתו הכלל של "הדבר מדבר עצמו" בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], והנטל עובר אל הנתבעת להוכיח כי אין המדובר באירוע המזכה בפיצוי לפי אמת מידה 48.

על מנת לעמוד בנטל זה על הנתבעת לפרט בכתב הגנתה אחת לאחת את כל אמות המידה הקבועות באמת מידה 48 ולהצהיר כי הם לא התקיימו.

הנתבעת לא עמדה בנטל זה, ועל כן התוצאה המשפטית היא כי דין התביעה להתקבל.

יודגש רחוק אני מלאמר שבכל מקרה של נפילת מתח נטל ההוכחה יעבור אל הנתבעת. ער אנוכי לפסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים בבר"ע (י-ם) 429/08 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מערוף (5.1.2009) בו התקבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות במקרה דשם.