דז'נשבילי נ' בזק בינלאומי בע"מ

תובענה כספית ע"ס 7,000 ש"ח, הנוגעת למערכת יחסים חוזית בין הצדדים.

לפי המפורט בכתב התביעה, מציין התובע כי משך שנים רבות התנהל קו טלפון על שמו, מס' 04.8570202, ואת עד 06/2007, אז עבר מספר הטלפון הקווי לחברת "הוט". לדבריו, מאז נותק הקשר החוזי מול חברת בזק או חברות הקשורות אליה, ולפתע החל בשנת 2014 לראות חיובים שונים הנוגעים לשיחות לחו"ל ומקושרים למספר הטלפון אשר אינו רלוונטי עוד משנת 2007.

התובע טען כי בגין החיובים אשר הוטלו עליו, מן הראוי לחייב את הנתבעת בפיצויו בגין עגמת הנפש שהיא מנת חלקו, בסך 7,000 ש"ח.

הנתבעת השיבה לכתב התביעה, ולטענתה, אין בתביעה דבר, ובהתאם יש לדחותה במלואה. לטענת הנתבעת, הקשר הנוגע לקו הטלפון הקווי מול חברת "בזק" אולי נותק בשנת 2007, אולםפ בכל הנוגע לחיוג שיחות לחו"ל, הוא היה ונשאר לקוח שלה, וביטל שיוך זה רק בחודש ספטמבר 2014. יתר על כן, כאשר נתגלה כי נגבו כספים בעקבות שיוכו של חשבון השיחות הבינלאומיות, לחשבון הטלפון שאינו פעיל משנת 2007, הנתבעת זיכתה את התובע בכל אשר נגבה ממנו בהקשר זה – ולא רק זאת – אלא שלאחר שנשלחה המחאת הזיכוי, נתברר כי התובע הכחיש את אחד החיובים אשר בוצע, וקיבל בפועל זיכוי בשיעור העולה על זה אשר נגבה ממנו בפועל. (ויוצא כי התובע זוכה ב- 801 ש"ח כאשר הזיכוי אמור היה להיות נמוך יותר עקב ביטול החיוב).

לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את התובענה, אולם בחלקה ובמקצתה בלבד.

התובענה נוגעת לפסיקת פיצוי בשל עוגמת נפש, וברכיב זה בלבד.