עמר נ' בוקר

ביום 26.1.17 רכשה התובעת באמצעות בנה סט של מקלדת ועכבר בעלות של 58 ₪ בחנות הנתבע.

הרכישה בוצעה באמצעות כרטיס אשראי ולשיטת התובעת, זמן קצר לאחר הרכישה, עוד באותו היום ולשיטתה בחלוף כ- 10 דקות, החליטה להחזיר את המוצר כאשר התברר לה שמסך המחשב איננו עובד. התובעת מציינת בכתב התביעה כי לא היה כל שימוש במקלדת "מלבד שהתקנו אותה".

עוד הלינה התובעת על כך שהמוכר שעמד בחנות טען שהוא איננו בעל הבית ויש להמתין לבואו של בעל הבית, ולאחר שהמתינו במקום במשך כחצי שנה הגיע אדם אחר שהציג את עצמו כבעל הבית, סירב להחזיר את הכסף וטען שהקרטון של המקלדת קרוע ועל כן לא יוכל למכור אותה שוב. לשיטת התובעת מדובר היה בקרע קטן, יחסו של בעל הבית היה מזלזל ופעולתו נעשתה בניגוד לחוק.

הנתבע טען מנגד כי בנה של התובעת הגיע אל החנות עם המוצר וטען כי המקלדת איננה תקינה, ולאחר שבדק עובד החנות את המקלדת במקום והוכיח לבן שהמקלדת תקינה, או אז טען הבן שהוא מבקש להחזיר את המוצר. הנתבע מבקש להדגיש שבמוצר נעשה שימוש והוא הוחזר כשאריזתו קרועה וחסרים בה הניילון המפריד בין המוצרים והאזיקונים המחזיקים את החוטים, ובמצב דברים זה לא היה מקום לבטל את העסקה. לבסוף ביקש הנתבע לטעון כי לאחר הפקת שיעור המע"מ שווי המוצר הוא 49.57 ₪ בלבד, ועל כן אין מדובר במוצר שהוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) חלות עליו.

הצדדים התייצבו לפניי בליווי בנה של התובעת, אשר נחקר אף הוא אודות נסיבות המקרה.

התובעת הציגה לעיון ביהמ"ש במהלך הדיון את המוצר נשוא המחלוקת, האריזה בה הוחזר לחנות, והקרע הקטן לשיטתה במכסה הקופסא. הנתבע הציג סרטונים בהם ניתן לראות את בנה של התובעת רוכש את המוצר ועומד על החזרתו.

לאחר שעיינתי במוצגים שהוצגו לפניי ושמעתי את דברי הצדדים, נחה דעתי כי במקלדת ובעכבר נעשה שימוש בדרך של חיבורם למחשב הביתי, ואני קובעת כי יש לראות בחיבור זה כחיבור לחשמל.

עוד התרשמתי כי המוצר הוחזר שלא באריזתו המקורית, קרי לא באותו אופן שבה היה ארוז כאשר נרכש מלכתחילה, כך שהמקום שנועד להחזקת העכבר לצד המקלדת אינו מצוי עוד בקופסא שבה ביקשה התובעת להחזיר את המוצר, הכבלים המשמשים לחיבור המקלדת והעכבר למחשב -ובהתאמה לחשמל - אינם ארוזים, וניכר כי נעשה שימוש במוצר.

תקנה 2(1) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010, קובעת באילו תנאים יהא הצרכן רשאי להחזיר את הטובין שרכש כאשר מדובר בטובין מסוג הטובין שבענייננו, ושוכנעתי כי בנסיבות העניין אין מקום להורות על ביטול העסקה, לאחר שהטובין חוברו הלכה למעשה לחשמל, ולא הוחזרו ב"אריזתם המקורית" כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות אלו.

לפיכך, אני רואה לנכון לדחות את התביעה.