מקובקי נ' לוי

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב כך שנגרמו נזקים לרכב של התובע במתחם הבית המשותף שבו הוא מתגורר.

לטענתו הנתבע ביצע שיפוצים בדירה השייכת לו בבניין ושפועלים שלו זרקו ארונות עץ שבורים מקומה "א" ישר למתחם החניה של הבית המשותף. כתוצאה מכך נשארו על ריצפת מתחם החניה ברגים. בעת נסיעתו במקום ביום 30.8.16 נפגע צמיג ברכבו.כתוצאה מכך התובע נאלץ לקנות צמיג חדש לרכבו, בסכום של 275 ₪.

התובע גם דורש החזר אגרת בית המשפט 50 ₪ ו- 15 ₪ עבור בדיקה ברשם האוכלוסין לאתר את כתובת הנתבע, סך הכל 355 ₪.

מסיבות לא ברורות התובע מעמיד את תביעתו בסכום של 3,000 ₪.

2.לטענת התובע עובדי הנתבע זרקו חפצים מקומות אי על המתחם – ורק אח"כ הביאו מכולה. התובע הציג תמונה שניתן לראות בה מספר ברגים על הרצפה. לטענתו אלה נשארו במקום לאחר שהעובדים כבר סיימו את עבודתם.

3.הנתבע טען שהשיפוץ הסתיים ביום 30.8.16.

העובדים אכן זרקו מהחלון אך הייתה מכולה במקום.

לטענת הנתבע הוא לקח חברת שיפוצים רצינית וכי עובדיה עברו על שטח החניה עם גלאי מתכות על כל השטח.

התובע לא התלונן בפני הנתבע רק לאחר כ- 7 ימים. לטענת הנתבע, אין לדעת מה קרה בין פינוי בשטח למקרה של הנזק לתובע.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1)לא ברור מועד האירוע, ועדותו של התובע הייתה מבולבלת:

בכתב התביעה נאמר שהנזק נגרם ב- 5.9.16 – אולם התיקון לרכב בוצע ב- 4.9.16. התובע בדיון תיקן את עמדתו וטען שזה קרה ב- 30.8.16 – אולם אם אכן כך, מדוע חל שיהוי של 5 ימים עד תיקון הצמיג?

2)נראה לבית המשפט כי יתכן שהנזק נגרם ב- 4.9.16.

משום שהשיפוצים הסתיימו כבר ב- 30.8.16 והשטח נוקה לאחר מכן, אין כל דרך לדעת אם הנזק לצמיג נגרם על ידי דבר מה הקשור עם הנתבע או עובדיו.