ת"ת 948-04-17 דומיקאר בע"מ נ' שקד תבור בע"מ

1.עסקינן בתביעה על סכום כסף קצוב שהוגשה כנגד הנתבעת ע"ס 6,591 ₪.

התובעת הינה חברה להשכרת רכב אשר ביום 26.2.2012 נחתם הסכם לפיו שכרה הנתבעת מהתובעת 3 רכבים (להלן: "הסכם השכירות).

2.בהתאם להוראות ההסכם חתמה הנתבעת ביום 26.2.2012 גם על נספח א', טפסי הזמנת רכב לחכירה תפעולית.

3.ע"פ כתב התביעה, הנתבעת החזירה את שלושת הרכבים לפני תום תקופת השכירות, שני רכבים הוחזרו ביום 7.9.14 וביום 10.9.14 ורכב שלישי ביום 1.2.15.

4.עוד נטען ע"י התובעת, שבמועד סיום ההתקשרות נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך 11,012.06 בגין השכרת הרכבים, שולם חד צדדית סך 4,517 ₪, כך שנותרה יתרת חוב בסך 6495.06 ₪ (קרן).

הנתבעת הגישה בקשת התנגדות לביצוע התביעה בה טענה להעדר קיומו של חוב.

5.לטענתה בהתאם ל"נספח השינויים" להסכם, אפשרה התובעת לנתבעת להחזיר 2 רכבים, כך שהחישוב של הק"מ בהחזרה ייעשה לשני הרכבים ביחד ולא לחוד.

6.בדיון שהתקיים בבקשת ההתנגדות ביום 4.7.17, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה דיונית לפיה ינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק, תוך התייחסות למחלוקת שבין הצדדים, לפרשנות הוראות סעיפים 3,4 ו-6 לנספח השינויים להסכם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו ובסיכומים בכתב, באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה.

7.בין הצדדים נחתם ביום 26.2.12 הסכם להשכרת שלושה רכבים.

כמו כן, באותו מועד נחתם בין הצדדים "נספח שינויים" המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, שצורף כנספח א' לבקשת ההתנגדות.