מדינת ישראל נ' סמאורה

על פי סעיף 182 לחסד"פ אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אחריות לתאונת דרכים, כאשר ביום 24.1.15 בשעה 07:45 נהג ברכבו בעיר חולון ברח' קאפח, וכשהסיע את רכבו לאחור תוך כדי יציאה מחנייה בסמוך לבית מס' 29 ובניצב למדרכה, עשה כך בחוסר זהירות מבלי שנקט באמצעי הזהירות הדרושים ופגע ברכבה של המעורבת, אשר נהגה אותה העת באוטובוס זעיר ציבורי מכיוון צפון לדרום.

כתוצאה מכך המעורבת נחבלה וכלי הרכב ניזוקו.

ביום 13.4.16 כפר הנאשם במיוחס לו, טען שלא הסיע את רכבו לאחור, אלא הוציא את הרכב מן החניה והמתין בכניסה לאחר שדומם את מנוע הרכב. לטענתו הנהגת היא זו אשר פגעה ברכבו בחלק האחורי (עמ' 1 ש' 16 – 24), וכן ביום 19.9.16 חזרה כפירה זו על ידי סנגורו אשר שכר.

משכך, נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

הראיות בתיק:

בפרשת התביעה העידו:

ע/ת 1 רס"ב נועם לוי – בוחן תנועה אשר הגיע למקום התאונה וביצע מס' פעולות, באמצעותו הוגשו הראיות: תע"צ - ת/1, סקיצה - ת/2, תרשים - ת/3.

ע/ת 2 הגב' ד.פ. – המעורבת, נהגת ההסעות אשר הייתה בדרכה לאסוף ילד, ומצאה עצמה מעורבת בתאונה זו. באמצעותה הוגשה תעודה רפואית לגבי חבלתה – ת/4.

ע/ת 3 – הגב' שירית צור - עדת ראייה - אימו של הילד אשר המתינו לנהגת המעורבת. באמצעותה הוגש שרטוט אשר שרטטה במהלך עדותה – ת/5.